בעזרת בדיקת אנגיוגרפיה ניתן לבדוק כלי דם באזור המוח, הרגליים, הריאות, הבטן, הצוואר והכליות. בין היתר ניתן לאבחן באמצעות הבדיקה את המחלות והמצבים הרפואיים הבאים:
- מפרצת בכלי דם גדולים כמו למשל באזור הבטן, החזה או באבי העורקים.
- טרשת עורקים מסוכנת בעורק הראשי הצווארי.
- טרשת עורקים בעורקי הרגליים.
- מחלות שונות בעורקי הכליה.
- פציעות בעורקי הגוף השונים בחולי טראומה.
באילו מקרים משתמשים בבדיקה?
קצרה היריעה מלהרחיב אודות שלל המצבים האפשריים שבהם יש לבצע את הבדיקה. בין היתר מדובר על המצבים הבאים:
- באמצעות אנגיוגרפיה ניתן להשתיל סטנטים בכלי הדם השונים לצורך הרחבה שלהם.
- באמצעות הבדיקה ניתן להדגים את זרימת הדם בכליה לפני ניתוחים להשתלת כליה.
- לפני מתן כימותרפיה, התחלה של טיפול הקרנות סלקטיבי או ביצוע ניתוח בחולים אונקולוגיים ניתן באמצעות הבדיקה להעריך את תמונת העורקים המזינים את הגידול הסרטני.
- במהלך הבדיקה ניתן לקחת ביופסיה מכלי הדם השונים לצורך אבחון פתולוגיות שונות בכלי הדם.
- באמצעות אנגיוגרפיה ניתן לתת הזנה ורידית או עירוי אנטיביוטיקה.
- ניתן גם לעשות שימוש באנגיוגרפיה במהלך התכנון של ניתוח מעקפים.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
לפני הבדיקה הנבדק צריך לרוקן את שלפוחית השתן שלו ולעבור בדיקות דם על מנת לוודא כי הוא לא סובל ממחלת כליות וכי הוא לא סובל מבעיות קרישיות. כמו כן, במקרים מסוימים יוזרק לנבדק חומר הרגעה במטרה להפחית את מידת החרדה שלו. בתחילת הבדיקה טכנאי הרנטגן ימקם בתנוחה המתאימה את המטופל על שולחן הבדיקה והאזור שדרכו יוחדר הקטטר יגולח ויעבור חיטוי.
הרופא שמבצע את הבדיקה יתחיל בחיתוך קטן של העור באזור המפשעה ודרך החתך יחדיר צינור דקיק וארוך לכלי הדם הנבחר. מאותו חתך במפשעה ימשיך הרופא ויחדיר את הקטטר עד למיקום הרלוונטי שיש לבצע בו את הבדיקה. במהלך הבדיקה הרופא יעקוב אחרי מסלול הקטטר על צג וידאו שממוקם מולו בחדר הבדיקה. כאשר הקטטר יגיע ליעדו, הרופא יזריק דרכו את חומר הניגוד ולאחר ההזרקה האזור הנבדק יצולם.
לאחר הצילום הרופא יוציא את הקטטר מגופו של הנבדק ויסגור את החתך. סך הכול הבדיקה נמשכת בין שעה אחת לשלוש שעות.
האם הבדיקה כרוכה בסיכונים מסוימים?
למרות שבדיקת אנגיוגרפיה נחשבת לבדיקה בטוחה יחסית, הרי שבדומה לכל פעולה רפואית פולשנית, גם היא אינה חפה מסיכונים מסוימים. בין היתר יש להזכיר את הסיכונים הבאים:
- זיהום או דימום באזור החתך שדרכו הושחל הקטטר.
- הגדלת הסיכוי לחלות בסרטן כתוצאה מהחשיפה לקרינה.
- התפתחות של תגובה אלרגית לחומר הניגוד.
- היווצרות של קריש דם בקצה הקטטר.
- מאחר וחומר הניגוד מופרש בשתן, תיתכן פגיעה בכליות בקרב חולי סוכרת או בקרב הסובלים ממחלות מסוימות של הכליות.
- במקרים נדירים במיוחד הקטטר עלול לגרום לנקב בעורק שיבוא לידי ביטוי בדימום פנימי.
למה יש לצפות לאחר הבדיקה?
לאחר סיום הבדיקה הנבדק מועבר לחדר התאוששות למנוחה ובמידה ומצבו הכללי טוב ולא נצפות תופעות לוואי כלשהן, ניתן לשחרר אותו לביתו. לרוב יומלץ לנבדק להרבות במנוחה עם ראש מורם וכן להרבות בשתייה על מנת לעודד יצירה של שתן באמצעותו כאמור מופרש החומר הניגודי מן הגוף. התוצאות יגיעו לרופא המטפל והנבדק יעודכן בנוגע להמשך הטיפול תוך ימים ספורים.
>