לקטוז, המכונה גם סוכר חלב, הינו חומר המצוי אך ורק בחלב. בדומה למוצרי מזון אחרים, במהלך עיכול המזון מתפרק גם הלקטוז למרכיביו היסודיים על מנת שהגוף יוכל לעשות בו שימוש (תהליך זה מכונה – חילוף חומרים).
פירוק הלקטוז מבוצע באמצעות אנזים ייעודי ששמו לקטז ואשר מצוי במעי. ישנם אנשים שגופם מתקשה לייצר אנזים זה והתוצאה – גופם לא יכול לעכל את סוכר החלב ומגיב לא טוב למאכלי חלב.
מצב זה מכונה חוסר סובלנו ללקטוז או לחילופין – אי סבילות ללקטוז. באיזה אופן ניתן לגלות מצב זה? ישנן כמה בדיקות שיכולות לאבחן זאת. מכיוון שהתגובה לכך עשויה להיות דומה לרגישויות אחרות למזון, הבדיקות הללו יכולות לסייע לנבדק להבין מאילו מאכלים עליו להימנע או להפחית בצריכה.
בדיקה לקטוז בנשיפה
בדיקה מקובלת מאוד לזיהוי חוסר סובלנות ללקטוז נקראת בדיקת תבחין מימן בנשיפה. בדיקה מסוג זה נעשית לרוב בקרב מבוגרים שכן היא עלולה לגרום לשלשולים חריפים בקרב תינוקות או ילדים קטנים (ואז, קיימת סכנה של התייבשות ולכל הפחות – אי נוחות רבה מאוד). מדובר בבדיקה מאוד יעילה, יש אומרים הטובה ביותר לאיתור רגישות ללקטוז.
על מנת שתוצאות הבדיקה תהיינה מדויקות, על הנבדק לצום במשך מספר שעות לפני כן. כמו כן, יש להימנע מליטול תרופות מסוימות ואין לעשן. הנבדק נושף למכשיר שבודק את ריכוז חלקיקי המימן. לאחר מכן, הנבדק צורך לקטוז בתמיסה ולבסוף – נושף פעם נוספת לאותו המכשיר. יש לחזור על הבדיקה מספר פעמים, לפני שבודקים את התוצאות.
מהי משמעות הבדיקה והתוצאות? בזמן שהגוף מפרק את הלקטוז באופן לא יעיל, על ידי חיידקים ולא באמצעות האנזים לקטז, מופרש מימן. זהו תוצר לוואי שעובר דרך מחזור הדם למערכת הנשימה (הריאות) ונפלט מהגוף בנשיפה. כאשר מוצאים לאחר מתן הלקטוז כי רמת המימון בנשיפה עלתה באופן ניכר, מדובר באי סבילות ללקטוז.
בדיקת דם לגילוי
סוג נוסף של בדיקת חוסר סובלנות ללקטוז נעשה לאחר חשיפה לתמיסה של לקטוז אלא שהפעם מעורבת גם בדיקת דם. גם כאן, על הנבדק לצום ולאחר מכן ניתנת לו תמיסה של לקטוז מרוכז שעליו לשתות (אפשרות אחרת היא מתן חלב בכמות רבה, לשתייה). מהלך הבדיקה מצריך איסוף של שתי דגימות דם. הפעם הראשונה – לפני שמקבלים את תמיסת סוכר החלב והפעם השנייה – לאחר מכן.
מהי משמעות הבדיקה והתוצאות? מכיוון שהלקטוז, סוכר החלב, מתפרק על ידי האנזים לסוכרים פשוטים, הציפייה היא כי במידה והפירוק נעשה באופן תקין – רמת הסוכר בדם תעלה. בדיקת הדם הראשונה בודקת מהי רמת הסוכר הרגילה (בצום) בגופו של הנבדק. הבדיקה השנייה בודקת עד כמה השפיעה, אם בכלל, הצריכה של הלקטוז. עליה מזערית או אי עליה כלל ברמת הסוכר בדם מצביעה על חוסר סובלנות ברור ללקטוז.
בדיקת חוסר סובלנות ללקטוז – לתינוקות
קיימת בדיקה נוספת, הנחשבת כיעילה לבדיקת קיום אי סבילות ללקטוז, והפעם – כזאת שמתאימה גם לתינוקות ולילדים קטנים. הפעם, לא משתמשים במתן לקטוז בתמיסה מרוכזת וגם לא בשתיית חלב. מהלך הבדיקה בא למצוא את מידת החומציות של הצואה. כל מה שצריך לעשות זה לאסוף דגימה של הצואה לצורך בדיקת מעבדה. במידה והלקטוז לא מתפרק באופן המצופה, תימצא רמה גבוהה של חומציות.
מהי משמעות הבדיקה והתוצאות? כאשר לא קיים אנזים המפרק את סוכר החלב, הוא מגיע בלתי מפורק למעי הגס. שם, בעקבות פעילות של חיידקים, הוא הופך לחומצי ובסופו של דבר – מגלים זאת בבדיקת הצואה. הפתרון – הפחתה או הימנעות ממוצרי חלב ושימוש בתחליפים (כגון חלב סויה).
>
