חוסר איזון הורמונלי

הורמונים כגון אסטרוגן, טסטוסטרון, אדרנלין ואינסולין, הם שליחים כימיים חשובים ביותר המשפיעים על היבטים רבים של הבריאות הכללית. הם מופרשים על ידי בלוטות ואיברים שונים, כולל בלוטת התריס, אדרנל, יותרת המוח, השחלות, האשכים והלבלב.

המערכת האנדוקרינית כולה פועלת יחד על מנת לשלוט על רמת ההורמונים המסתובבים בגוף, ואם אחד או אפילו מעט מהם אינם מאוזנים, השיבוש גורם לבעיות בריאותיות נרחבות נפוצות.

גורמים וגורמי סיכון לחוסר איזון הורמונאלי

חוסר איזון הורמונאלי הוא הפרעה רב תחומית. כלומר, הוא נגרם כתוצאה משילוב גורמים כגון תזונה, היסטוריה רפואית, גנטיקה, רמות לחץ וחשיפה לרעלים מהסביבה. חלק מהתורמים העיקריים לחוסר איזון הורמונאלי כוללים:

אלרגיות למזון ובעיות במעיים

תחום נרחב של מחקר חדש מראה שבעיות בריאות המעיים משמעותיות להורמונים תקינים. בתסמונת דליפת מעיים, או היעדר חיידקים פרוביוטיים מועילים בדופן המעיים, מתרחשת רגישות יתר לבעיות הורמונאליות, כולל סוכרת והשמנת יתר. הסיבה לכך היא דלקת מעיים המשפיעה כמעט על כל היבט בריאותי.

עודף משקל – רמות גבוהות של דלקת נגרמות כתוצאה מתזונה לקויה ואורח חיים בלתי פעיל.

רגישות גנטית – רעילות הנובעת מחשיפה לחומרי הדברה, רעלנים, וירוסים, סיגריות, כמויות מופרזות של אלכוהול וכימיקלים מזיקים.

מתח גבוה – כתוצאה מחוסר שינה.

סימני ותסמיני חוסר איזון הורמונאלי

חלק מהסימנים הנפוצים ביותר של חוסר איזון הורמונאלי כוללים:

• אי פוריות ומחזור חודשי שאינו סדיר.
• עלייה או ירידה במשקל, שאינם מוסברים בשל שינויים מכוונים בתזונה.
• דיכאון וחרדה.
• עייפות.
• נדודי שינה.
• ליבידו נמוך.
• שינויים בתיאבון.
• בעיות עיכול.
• נשירת או דילול שיער.

תסמיני חוסר איזון הורמונאלי עשויים לנוע באופן משמעותי בהתאם לסוג ההפרעה או המחלה שהם גורמים. לדוגמא, אסטרוגן גבוה עשוי לתרום לבעיות כגון אנדומטוריוזיס ובעיות רבייה, בעוד שתסמיני סוכרת כוללים עלייה במשקל, שינויי תיאבון, נזק עצבי, ובעיות ראייה.

בעיות נפוצות הקשורות לחוסר איזון הורמונאלי

הבעיות הנפוצות הקשורות לתסמיני חוסר איזון הורמונאלי כוללות:

דומיננטיות אסטרוגן – שינויים בדפוסי השינה, שינויים במשקל ובתיאבון, לחץ גבוה יותר, והאטה בחילוף החומרים.

תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) – בעיות פוריות, עליה במשקל, סיכון גבוה יותר לסוכרת, אקנה, וצמיחת שיער שאינה תקינה.

אסטרוגן נמוך – חשק מיני נמוך, בעיות רבייה, אי סדירות של הווסת, ושינויים במצב הרוח.

היפותירואידיזם – האטה בחילוף החומרים, עליה במשקל, עייפות, חרדה, עצבנות, בעיות עיכול, ומחזור חודשי שאינו סדיר.

טסטוסטרון נמוך – העדר תפקוד זקפה, דילול שרירים, עליה במשקל, עייפות, ובעיות הקשורות למצבי רוח.

סוכרת – עלייה במשקל, נזק עצבי, סיכון גבוה לאובדן ראייה, עייפות, בעיות נשימה, יובש בפה ובעיות עור.

עייפות הכליות – עייפות, כאבי שרירים, חרדה ודיכאון, בעיות שינה, ערפול מוחי, ובעיות רבייה.

שיטות טבעיות לאיזון הורמונאלי

אכילת שומנים בריאים, כולל שמן קוקוס ואבוקדו

אכילת מגוון נרחב של מזונות גבוהים בשרשרת חומצות שומן קצרות, בינוניות וארוכות, היא המפתח לאיזון הורמונאלי. הגוף זקוק לסוגי שומנים שונים על מנת ליצור הורמונים, כולל שומן רווי וכולסטרול. שומנים אלו חיוניים לייצור הורמונים, ושומרים על רמות נמוכות של דלקת, מגבירים את חילוף החומרים, ומקדמים ירידה במשקל.

המקורות המומלצים לשומנים בריאים כוללים שמן קוקוס, אבוקדו וסלמון. קיימים שפע שימושים לשמן קוקוס, ויתרונות האבוקדו כוללים שיפור בריאות הלב, הפחתת דלקת, שליטה בתיאבון ותרומה לצריכה היומית של סיבים וחומרים מזינים כגון אשלגן.

גם סלמון נושא יתרונות מרשימים, ונחשב לאחד המקורות הטובים ביותר של חומצות שומן אומגה 3, הידועים בהפחתת דלקת ומסייעים עם תפקוד.

צמחי מרפא

מקדמים איזון הורמונאלי ומגנים על הגוף ממגוון נרחב של מחלות, כולל המחלות הנגרמות כתוצאה מעודף מתח. בנוסף לחיזוק תפקוד המערכת החיסונית ומאבק בלחץ, מחקרים מראים שצמחי מרפא כגון אשווגנדהה, פטריות מרפא, רודיולה ובזיליקום, נושאים את היתרונות הבאים:

• שיפור תפקוד בלוטת התריס
• כולסטרול נמוך באופן טבעי
• הפחתת חרדה ודיכאון
• הפחתת ניוון תאי מוח
• ייצוב רמות הסוכר והאינסולין בדם
• תפקוד בלוטת יותרת הכליה.

איזון צריכת אומגה 3 ואומגה 6

מאז תחילת המאה העשרים, השימוש בשמנים צמחיים מזוקקים וצריכת חומצות שומן אומגה 6 בתזונה, נושא יתרונות בריאותיים רבים. אנשים מגבירים צריכת אומגה 3 במזונות, מה שמוביל להגברה משמעותית של רמות אומגה 6.

התוצאה היא הסתערות מחלות כרוניות שנגרמות כתוצאה מתהליכים דלקתיים המשתלטים על החברה, וזוהי הסיבה העיקרית בגללה חומצות שומן אינן פרופורציונאליות בתזונה המערבית.

חומצות שומן אומגה 3 הן מרכיב גדול של קרומי תאי מוח, וחשובות לתקשורת התאים במוח. מחקרים מראים שהן מסייעות להגנה מפני איבוד נוירונים בהיפוקמפוס, והפחתת תגובות פרו-דלקתיות.

>