מחלת הכבד השומני שאינה כתוצאה מאלכוהול

מחלת הכבד השומני היא מונח המתאר הצטברות שומן בכבד. למרות שבמצב נורמאלי, יש מעט שומן בכבד, רמות של למעלה מחמישה עד עשרה אחוזים ממשקל הכבד של אדם הסובל מהשמנת יתר, נובעות מכבד שומני. זהו מצב הפיך הניתן לטיפול עם שינוי התנהגותי. מחלה זו אינה כרוכה בתסמינים ואינה גורמת לנזק בלתי הפיך.

הכבד הוא האיבר השני בגודלו בלב. תפקידו הוא לעבד את המזון והשתייה ולסנן חומרים מזיקים מהדם. תהליך זה נקטע אם מצטבר שומן רב מדי בכבד. באופן תקין, הכבד מסגל לתקן את עצמו באמצעות בניית מחודשת של תאים חדשים בכבד כאשר הישנים אינם ניזוקים.

כשמתרחש נזק חוזר בכבד, מתרחשת הצטלקות קבועה. רוב מקרי הכבד השומני מזוהים בקרב אנשים בין הגילאים ארבעים ושישים, והמחלה נגרמת כתוצאה ממצב בסיסי, העלול להזיק לכבד, אם הסיבה אינה מוכרת ומטופלת.

הגורמים למחלת הכבד השומני

הגורם הנפוץ ביותר הוא אלכוהוליזם או שתייה כבדה של אלכוהול. במקרים רבים, רופאים אינם יודעים מה גורם למחלה בקרב אנשים שאינם אלכוהוליסטים. מחלת הכבד השומני מתפתחת כשהגוף יוצר עודף שומן או שאינו מסוגל לעכל שומן מהר מספיק. עודף שומן מאוחסן בתאי הכבד, שם הוא מצטבר ויוצר את המחלה. תזונה עתירת שומן אינה יכולה לגרום ישירות למחלה.

מלבד אלכוהוליזם, גורמים נפוצים אחרים של מחלת הכבד השומני כוללים:

• השמנה.
• רמות הפירליפידמיה, או רמות גבוהות של שומנים בדם.
• סוכרת.
• תורשה גנטית.
• הרזיה מהירה.
• תופעת לוואי של תרופות מסוימות, כולל אספירין, סטרואידים, טמוקסיפן וטטרציקלין.

תסמינים

במקרים רבים לא מופיעים תסמינים קשורים. אדם הסובל מהמחלה עשוי לחוות עייפות או חוסר נוחות מעורפלת בבטן. הכבד עלול להיות מוגדל מעט, והרופא מזהה את המצב במהלך בדיקה גופנית. שומן עודף עלול לגרום לדלקת בכבד. אם הכבד הופך לדלקתי, אדם עשוי לחוות שינויי תיאבון, ירידה במשקל, כאבי בטן, חולשה ובלבול.

אבחון מחלת הכבד השומני

המחלה מאובחנת באמצעות מספר גישות:

בדיקה גופנית – אם מתרחשת דלקת בכבד, הרופא יכול לזהותה באמצעות בדיקת הבטן. יש לדווח לרופא על תסמיני עייפות או אובדן התיאבון. בנוסף, יש ליידע את הרופא לגבי היסטוריה של אלכוהול, תרופות, ושימוש בסמים.

בדיקת דם – הרופא עשוי לגלות נוכחות אנזימים גבוהים יותר מהרגיל בכבד, באמצעות בדיקת דם שגרתית. הבדיקה אינה מאשרת אבחנת מחלת כבד שומני, וקיים צורך בבדיקה נוספת למציאת הגורם לדלקת.

אולטרסאונד – השומן בכבד יופיע כאזור לבן בבדיקת אולטרסאונד. בדיקות הדמיה אחרות ניתנות אף הן לביצוע, כגון סריקות CT או MRI. בדיקות הדמיה מזהות שומן בכבד, אך אינן מסייעות לרופא לאשר כל נזק נוסף.

ביופסיה של הכבד – במהלך בדיקת הביופסיה, הרופא מחדיר מחט לכבד להסרת פיסת רקמה לבדיקה. הבדיקה מבוצעת באמצעות הרדמה מקומית להפחתת הכאב, וזוהי השיטה היחידה לקבוע בוודאות אם אדם סובל ממחלת הכבד השומני. הביופסיה מסייעת לרופא אף לקביעת הגורם המדויק.

טיפול במחלת הכבד השומני

לא קיימת תרופה או ניתוח לטיפול במחלה זו. הרופא יציע המלצות להפחתת גורמי הסיכון, הכוללות הגבלת או הימנעות ממשקאות אלכוהוליים; נקיטה בצעדים לשינוי רמות כולסטרול גבוהות; הרזיה; ושליטה על רמות הסוכר בדם.

אם אדם סובל ממחלת הכבד השומני בשל הרגלי השמנה או אכילה שאינה בריאה, הרופא יציע לו להגביר את הפעילות הגופנית ולהימנע מסוגי מזונות מסוימים. הפחתת צריכת הקלוריות מדי יום מסייעת לירידה במשקל וריפוי הכבד.

ניתן גם להפוך את חלת הכבד השומני באמצעות הפחתת או הימנעות ממזונות שומניים ומזונות עשירים בסוכר. מומלץ לבחור מזונות בריאים כגון פירות טריים, ירקות ודגנים מלאים. יש להחליף בשר אדום עם חלבונים רזים מן החי כגון עוף ודגים.

>