ישנם מספר סוגים של סרטן פי הטבעת, שהנפוץ שבהם הוא קרצינומה של תאי קשקש. סוגים נדירים יותר של סרטן פי הטבעת הם מלנומה, אדנוקרצינומה ועוד. מדובר על מחלה סרטנית נדירה מאוד, הנפוצה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
מה הם הגורמים למחלה?
בדומה לרוב הסוגים של המחלות הסרטניות, גם הגורם לסרטן פי הטבעת אינו ידוע או ברור עד תום. עם זאת, לפי הממצאים שעולים ממחקרים רבים שנערכו בתחום, נראה כי אנשים שסבלו מזיהום נגיפי של וירוס הפפילומה האנושי הנקרא HPV בלעז, נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בסוג זה של סרטן. כמו כן, הידבקות באיידס מגדילה אף היא את הסיכוי לחלות בסרטן פי הטבעת.
מה הם התסמינים של המחלה?
התסמינים השכיחים ביותר של סרטן פי הטבעת הם דימום מפי הטבעת וכאבים בפי הטבעת. בקרב חלק מהחולים במחלה מתפתחות גבשושיות נוקשות וקטנות בפי הטבעת שנראות במקרים מסוימים כמו טחורים. חולים מסוימים סובלים גם מהפרשות לא שגרתיות מפי הטבעת ומחוסר נוחות באזור. כמו כן, במקרים מסוימים הסרטן בפי הטבעת מופיע בדמות כיבים המתפשטים כלפי העור באזור הישבן. תסמין מוכר נוסף של המחלה הוא חוסר יכולת לשלוט על היציאות.
כל התסמינים הנ"ל יכולים להופיע גם על רקע של מחלות אחרות ולפיכך בכל מקרה שבו מופיעים התסמינים האלו, חשוב מאוד לגשת לרופא על מנת לעבור תהליך אבחוני שמטרתו לקבוע מה הוא המקור המדויק לתסמינים.
כיצד מאבחנים את המחלה?
בדרך כלל תהליך האבחון מתחיל אצל רופא המשפחה, שלאחר בדיקה קצרה יחליט האם ישנו צורך לשלוח את הנבדק לבדיקה אצל רופא מומחה. במידה והוחלט להמשיך את הבירור אצל רופא מומחה, האבחון ימשיך בתשאול של הנבדק בנוגע לתסמינים מהם הוא סובל, בבדיקות דם ובבדיקה קלינית. לפני שניתן יהיה לאשר את האבחנה יש לבצע את הבדיקות הבאות:
- בדיקה רקטלית – בבדיקה זו בודק הרופא את פי הטבעת על ידי החדרת אצבע ומישוש האזור החשוד.
- ביופסיה – בדיקה שמהלכה מסיר הרופא דוגמית רקמה מהאזור החשוד על מנת שיוכל לשלוח אותה לבדיקת מעבדה. הבדיקה מבוצעת תחת הרדמה כללית או תחת הרדמה מקומית.
- צילום רנטגן – הצילום מאפשר לקבוע האם הגידול נותר באזור ההתפתחות שלו או שמא הצליח לפלוש לאיברים מרוחקים.
- בדיקת אולטרסאונד – במקרה של סרטן פי הטבעת יש להחדיר את מכשיר האולטרסאונד לתוך פי הטבעת על מנת לקבוע את היקף הגידול ואת גודל הגידול.
- בדיקות הדמיה נוספות – במידת הצורך הנבדק יעבור בדיקות הדמיה מתקדמות כמו למשל MRI או CT.
- קולונוסקופיה – במקרים מסוימים בהם ישנו חשד כי הגידול ממוקם במעי הגס, יהיה צורך לערוך בדיקת קולונוסקופיה שבה הרופא מחדיר צינורית דקיקה וגמישה לפי הטבעת במטרה לבחון את המתרחש בתוך המעי הגס של הנבדק. בדיקה זו מתבצעת תחת טשטוש.
בתהליך האבחון יש לקבוע מה הוא הגודל של הגידול ומה היא מידת ההתפשטות שלו (מה הוא השלב של הגידול).
כיצד מטפלים במחלה?
הטיפול בדרך כלל כולל שילוב של הקרנות עם טיפולים כימותרפיים. במידה והגידול לא מגיב כמצופה לשני סוגי הטיפולים הנ"ל, קיימת אפשרות להמשך טיפול על ידי ניתוח להסרתו, שמשמש כאמצעי האחרון שלרוב שואפים שלא להגיע אליו.
>