מחלת דיברטיקוליטיס מתרחשת כשנוצרים נרתיקים במעיים, בדרך כלל במעי הגס, שהופכים להיות מודלקים. נוכחות הנרתיקים הרבים לאורך דופן המעי נפוצה יותר במדינות כגון ארצות הברית, שם התזונה בדרך כלל דלה בסיבים. למעלה מחמישים אחוזים מהמבוגרים מעל גיל שבעים סובלים מדיברטיקוליטיס, כששמונים אחוזים מהם אינם חווים תסמינים כלשהם.
מרבית המקרים מתרחשים במעי הגס העקול, החלק המעוגל של המעי הגס הקרוב לפי הטבעת, ונוטים להתרבות ככל שאדם סובל מדלקת מקומית, או דלקת המתפשטת לרירית הבטן ונקראת דלקת הצפק. נקבים קטנים או גדולים, המתבטאים בחורים בדופן המעי, מתרחשים בקרב 15-20% מהאנשים הסובלים מדיברטיקוליטיס.
מהם הגורמים לדיברטיקוליטיס?
לא ידוע מה גורם לדיברטיקוליטיס, אך מספר גורמים עשויים לתרום לשינויים בדופן המעי הגס, כולל הזדקנות, תנועת פסולת דרך המעי הגס, שינויים בלחץ המעיים, תזונה נמוכה בסיבים, ועיוותים פיסיים.
תסמינים וסימנים למחלה
לעיתים קרובות, דיברטיקוליטיס אינה גורמת לשום תסמינים, למרות שאדם הסובל מהמצב עלול לחוות אי סדרים בפעילות המעיים. אם התסמינים מופיעים, הם עשויים לכלול את המאפיינים הבאים:
- כאבי בטן, במיוחד לאחר ארוחה, בצד השמאלי התחתון של הבטן.
- דימום אחד או מספר דימומים רקטאליים, כאבים או מעבר דם בצואה.
- חום גבוה.
- בחילות.
- הקאות.
- פעולות מעיים שאינן סדירות, כולל עצירות או שלשול.
- גזים.
- נפיחות.
חלק מהאנשים הסובלים מדיברטיקוליטיס מפתחים פיסטולות, או מעברים חריגים מהמעיים לבטן או לאזור אחר, כגון שלפוחית השתן. מצב זה עלול להוביל לדלקת בדרכי השתן, גז בשתן, כאבים בעת הטלת שתן, או צורך תכוף יותר להשתין.
חלק מהאנשים מפתחים דלקת הצפק, שהיא דלקת בציפוי הפנימי של הבטן. התסמינים עשויים לכלול כאבי בטן פתאומיים, התכווצויות שרירים, התכווצות בלתי רצונית של שרירים כדי להגן על האזור הפגוע, ואולי זרימת דם כתוצאה מזיהום שהתפשט בדם. דלקת הצפק עשויה להיות מסכנת חיים אם אינה מטופלת.
תכנית הטיפול
לתסמינים קלים, הרופא ימליץ על תזונה נוזלית ומרשם לאנטיביוטיקה. מקרים חמורים עשויים לדרוש האכלה באשפוז באמצעות תזונה תוך ורידית (IV) המאפשרת למעי לנוח. אנטיביוטיקה ועירוי תזונתי מרגיעים את המעי.
תזונה עתירת סיבים ונטילת תוספי מזון וסיבי פסיליום מסייעים לאחר התקפים. הרופא ימליץ על תוספת סיבים במינון נמוך ויגביר בהדרגה את המינון. אם נוטלים יותר מדי סיבים מהר מדי, עלולה להיגרם החמרת התסמינים כולל שלשול, גזים או נפיחות.
טיפולים תרופתיים – הרופא ירשום אנטיביוטיקה ללחימה בזיהום, תרופות להקלת ההתכווצויות, ומשככי כאבים להקלת הכאבים.
ניתוח – במקרים חוזרים ונשנים של דיברטיקוליטיס, המגיבים בצורה שלילית לטיפול תרופתי, או במקרי סיבוכים אחרים, הרופא עשוי להמליץ על הסרת חלק מהמעי הגס. אם מתרחשים סיבוכים חמורים, או אם המצב מחמיר בתוך יום עד יומיים מההתקף, יש צורך בניתוח מיידי.
איך מונעים את המחלה?
כדי לסייע במניעת מחלת דיברטיקוליטיס יש לנקוט בצעדים הבאים:
הקפדה על צריכת סיבים תזונתיים ותזונה דלת שומן המכילה שפע ירקות – תזונה זו מועילה גם לבריאות הכללית ומפחיתה את הסיכון למחלות לב וסרטן.
הימנעות ממזונות העלולים להוביל לדלקת – כגון בשר אדום, ומזונות עתירי שומן.
התעמלות על בסיס קבוע – מחקר אחד מצא שגברים ונשים המקפידים על פעילות גופנית קבועה נמצאים בסיכון נמוך יותר למחלת דיברטיקוליטיס, בהשוואה לאנשים שאינם מתאמנים.
>
