דלקות אוזניים

דלקת אוזניים היא מחלה זיהומית נפוצה, ובפרט בקרב ילדים מגיל שלוש ומטה ובעונת החורף. ישנם מספר סוגי דלקות אוזניים, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הוא דלקת חריפה של האוזן התיכונה אשר מתפתחת בדרך כלל בעקבות מחלה נגיפית אחרת כגון הצטננות או שפעת. דלקת אוזניים איננה מסוכנת על פי רוב, אך במקרים חריגים היא עלולה להוביל לסיבוכים כגון דלקת קרום המוח.

סוגי דלקות אוזניים

• דלקת האוזן החיצונית – מתרחשת באזור האפרכסת ותעלת השמע והיא שכיחה בעיקר לאחר שחייה ממושכת. דלקת האוזן החיצונית מתבטאת בכאבים באוזן המחמירים בעת שנוגעים בה ללא הופעת חום וסימני מחלה נוספים בדרך כלל. תעלת השמע נראית אדומה ובצקתית ולעיתים מופיעות הפרשות מוגלתיות. ניתן לטפל בדלקת זו באמצעות טיפות אוזניים אנטיביוטיות, אך בדרך כלל היא חולפת לבד לאחר מספר ימים שבהם נמנעים ממגע של מים באוזן.
• דלקת האוזן התיכונה – האוזן התיכונה כוללת את החלל שמאחורי עור התוף ועד לעצמות השמע. דלקת האוזן התיכונה מתחלקת לשני סוגים: דלקת כרונית ודלקת חריפה.

דלקת כרונית יכולה להימשך מספר שבועות והיא נגרמת בגלל נקב בעור התוף. הנקב יכול להיווצר מסיבות שונות כגון חדירת גוף זר לאוזן, כוויות, סיבוך של דלקת חריפה באוזן ועוד. היא מתבטאת בעיקר בהפרשה מוגלתית ובעלת ריח רע וירידה בשמיעה. הטיפול בה נעשה באמצעות ניקוז הנוזלים שהצטברו על ידי צינורית מיוחדת או על ידי יצירת נקב בעור התוף.

דלקת חריפה של האוזן התיכונה נמשכת מספר ימים והיא שכיחה מאוד אצל ילדים מתחת לגיל שלוש, כ-75% מהילדים סובלים ממנה לפחות פעם אחת. ישנו מגוון רחב של חיידקים העלולים לגרום לזיהום ולכן ילדים רבים סובלים מדלקות חוזרות ונשנות.

הגורמים לדלקת האוזן התיכונה

על פי רוב הדלקת מתפתחת בעקבות הצטננות, שפעת או דלקת גרון. הנזלת גורמת להיצרות או סתימה של הצינוריות המובילות לאוזן התיכונה וכך מצטברים נוזלים בחלל שמאחורי עור התוף המעודדים את הנגיפים "להתיישב" שם. החיידק שאחראי לרוב מקרי הדלקת נקרא פאנוימוקוק.

סימפטומים

התסמינים של דלקת האוזן התיכונה הם כאבי אוזניים חזקים (תינוקות שאינם יודעים לדבר נוהגים לבכות ולגעת באוזן), אודם של עור התוף, חום, שלשולים, בחילות והקאות, הפרשות מוגלתיות מהאוזן, בעיות בשמיעה ופגיעה בשיווי המשקל. לעיתים הדלקת תלווה רק בכאב אוזניים. אבחון של דלקת האוזן התיכונה נעשה אצל רופא באמצעות מכשיר האוטוסקופ, דרכו ניתן לזהות סימני דלקת כגון בליטה של עור התוף.

טיפול

הטיפול הנפוץ בדלקת האוזן התיכונה הוא באמצעות מתן אנטיביוטיקה (מוקסיפן בדרך כלל) למשך מספר ימים. עם זאת, מכיוון שרוב דלקות האוזניים חולפות מאליהן גם ללא טיפול אנטיביוטי מומלץ לחכות יום יומיים ורק אם אין הטבה במצב לתת אנטיביוטיקה. בנוסף, הטיפול האנטיביוטי גורם להתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ולכן גם מסיבה זו מעדיפים לחכות עם הטיפול.

כדי להקל על כאבי האוזניים ניתן להשתמש במשככי כאבים כגון אקמול, נורופן או טיפות אוטידין. תרופת סבתא ידועה לטיפול בכאבי אוזניים היא לטבול צמר גפן בשמן זית שחומם מעט ולהניח באוזן (אסור לעשות כן במקרה של חור בעור התוף).

ניתן לטפל בדלקות אוזניים גם באמצעות רפואה משלימה כגון דיקור סיני, הומיאופתיה וצמחי מרפא. גם לתזונה יש כנראה השפעה ומומלץ להימנע ממזונות מעוררי ליחה כגון מוצרי חלב וקמח לבן.

סיבוכים אפשריים

אף שלרוב דלקת אוזניים איננה מסוכנת, במקרים חריגים עלולים להתפתח סיבוכים כגון התפשטות של הזיהום לאוזן הפנימית ולכיוון המוח ולגרום לדלקת קרום המוח. הסיכון גבוה יותר בקרב תינוקות קטנים.

>