הנתונים מראים שכמעט מדי שעה נפטר אדם בישראל בצורה פתאומית עקב דום לב (שנובע לרוב מהפרעת לב דוגמת פרפור חדרים). דום לב פתאומי הוא מצב בו כל שנייה חשובה, כאשר סכנת החיים של האדם שחווה אותו היא יותר מאשר מוחשית. במצבים אלו חובה ליצור קשר עם גורמי ההצלה באופן מיידי, ובמקביל לבצע פעולות שעשויות להציל חיים או לשמור על בריאות המטופל עד להגעת כוחות ההצלה. 
הבעיה היא שפרק הזמן הממוצע של הגעת מגן דוד אדום, ברבים מאזורי ישראל, נע בין שמונה ל-12 דקות. הנזק המוחי, לעומת זאת, ייגרם בדרך כלל לאחר ארבע דקות בקירוב בלבד. דפיברילטור, או בעברית "מכשיר החייאה", נכנס לתמונה בתנאים האלו בדיוק ועשוי להיות ההבדל בין חיים למוות.
מה בדיוק עושה דפיברילטור?
דפיברליטור הוא מכשיר שמטרתו העיקרית היא אחת: להחזיר לפעולה לב שנדם, וזאת באמצעות מכות חשמל הנשלחות אליו. עיקרון הפעולה של הדפיברילטור די פשוט, אבל עדיין מחייב קבלת הדרכה בנושא. הרעיון המרכזי הוא שמחברים שתי אלקטרודות לגופו של האדם החולה, במיקום סמוך ללבו. האלקטרודות יוצרות שוק חשמלי אשר מביא לשיתוק רגעי של פעולת הלב, כך שעם חזרתו לפעולה הפעימות שלו תיעשנה באופן תקין.
למרות שרבים ממכשירי הדפיברילטור המשווקים בישראל כוללים רמקול עם הנחיות בעברית, חשוב לא להיכנס למים העמוקים ללא הכנה מוקדמת. הבנה מלאה של האופן בו פועל המכשיר, סדר הפעולות שיש לבצע במהלך ההפעלה שלו (הראשונה שבהן היא פנייה למד"א והקשבה להנחיות שלהם) וגם תרגולים מעשיים הם צעדי מפתח בדרך לשימוש הנכון במכשיר והצלה במקרים קריטיים של דום לב.
סוגים שונים של מכשירי החייאה
שימו לב שיש כיום בשוק מגוון רחב של מכשירי דפיברליטור, הנבדלים ביניהם בפרמטרים שונים. אבחנה ראשונה היא בהתאם לנקודת המגע בין המכשיר לבין גוף האדם הפגוע. ניתן למצוא מכשירי החייאה חיצוניים, פנימיים ומושתלים, כאשר כל אחד מהם כולל מאפיינים וגם יתרונות משלו.
בנוסף לכך חשוב לשים לב להבדל הקיים בין דפיברילטור ידני לאוטומטי, כאשר במקרה הראשון מחליט המשתמש על סמך הידע שלו ונסיבות המקרה מהי האנרגיה בה הוא רוצה להשתמש. הסוג האוטומטי הוא הנפוץ יותר בקרב אנשים חסרי הכשרה רפואית של ממש. עיקרון הפעולה שלו הוא אבחון קצב הלב (הדורש פרק זמן מעט ארוך יותר מאשר בצורה הידנית) והגדרת עוצמת האנרגיה בהתאם לכך. ההנחיות הסטנדרטיות המקובלות כיום בישראל מתייחסות לצורך לתת עדיפות לדפיברילטור ידני, כל עוד יש כמובן בנמצא אותו וצוות המוכשר להשתמש בו.
החוק בישראל
החוק הנוכחי בישראל אושר ב-2014, במטרה ליישר קו עם החובה להציב מכשירי דפיברילטר במקומות ציבוריים והומי אדם במדינות מערביות, ביניהם קניונים, שדות תעופה, תחנות אוטובוסים מרכזיות, בריכות שחייה, בתי אבות, מוסדות ממשלתיים או ציבוריים, מכוני כושר, מקומות עבודה, מוסדות השכלה גבוהה וחשובים ורבים אחרים.
כלל אצבע הוא הימצאות אפשרית של 500 איש ומעלה באותו מקום ציבורי. יש מקומות רבים אחרים שעדיין אינם מקפידים על כך, אבל ייתכן מאוד שהם עוברים על החוק – ובעיקר מסכנים את האנשים הבאים בשעריהם.
אבל האם מומלץ להסתפק בהימצאות המכשיר במקומות הציבוריים? ממש לא בטוח. כיום יש יותר ויותר אנשים שמבינים את החשיבות של דפיברילטור ובוחרים לרכוש אותו גם לשימושים פרטיים: כי הרי אין לדעת היכן מצב של דום לב פתאומי יתפוס אותנו. במקרה הזה יש לעבור הדרכה לגבי אופן השימוש במכשיר, כך שברגע האמת – בתקווה כמובן שלא יגיע לעולם – תוכלו לתפעל את המקרה באופן משביע רצון.
>
