בשמיני ליוני, 2014 עבר בוועדת השרים לחקיקה תיקון חוק מהפכני שנקרא "מוות במרשם רופא". לפי רבים תיקון זה יהווה פריצת דרך של ממש באופן שבו תופסת מערכת המשפט את זכויות הפרט בישראל. עד כה החוק המרכזי שהתייחס למצבים שבהם חולים מעוניינים לשים קץ לחייהם היה "חוק החולה הנוטה למות" שמאפשר לחולים להורות לרופאיהם שלא לטפל בהם.
בשונה מהחוק הקיים, החוק החדש יאפשר לרופאים לתרום למותם של החולים באופן אקטיבי.
הצורך בהכנסת התיקון לחוק נוצר מתוך הבנה כי ישנם אנשים שמעוניינים למות על מנת לשים קץ לסבלם שאינם תלויים באביזרים מלאכותיים. כך למשל לפי החוק הקודם, ניתן היה להורות לרופא שלא לחבר חולה סופני שנמצא בסבל רב למכונת הנשמה כשבעצם עשותו כן, הוא למעשה מונע ממנו להמשיך לחיות. עם זאת, עד להכנסת התיקון, לרופא לא הייתה הזכות לסיים את חייו של חולה בעזרת תרופה.
התנאים בהם ניתן לקבל תרופה לסיום החיים
בתיקון החדש מופיעה רשימה של תנאים מסוימים שעל האדם החולה לעמוד בהם על מנת שיהיה כשיר לקבל את התרופה הממיתה. כך למשל כתוב בתיקון כי על המטופל להגיש שלוש בקשות בנוכחות שני עדים בהפרש של חמישה עשר יום זו מזו. פעמיים עליו לבקש את התרופה בעל פה ופעם אחת נוספת בכתב. בנוסף לכך על מנת למנוע מצב של תיירות מוות שבו תיירים שמבקשים לעבור את התהליך בישראל יגדשו את הארץ, כתוב בתיקון כי רק מי שהינו תושב ישראל בחמש השנים האחרונות יוכל לעבור את תהליך המתת החסד.
התרופה תינתן לחולה רק במידה והרופא שלו ווידא היטב כי הבקשה הוגשה מתוך רצון עצמאי וחופשי ולאחר ששלל מקרה של דיכאון. כמו כן את התרופה החולה צריך לצרוך בביתו או בכל מקום שאינו מוגדר כמקום ציבורי וזאת בניגוד לנהוג במדינות כמו למשל שווייץ, בלגיה או הולנד שבהן הרופא עצמו מורשה לתת את התרופה לחולים. לפי התיקון החדש בתעודת הפטירה לא יצוין כי נטל את התרופה הממיתה וסיבת המוות תהיה המחלה הראשונית ממנה סבל.
עוד כתוב בחוק שרק חולים שנמצא כי נותרה להם חצי שנה לחיות או פחות מכך יוכלו להגיש את הבקשה לקבלת התרופה הממיתה.
אורגון כמודל לחיקוי
מדינת אורגון שבארה"ב הייתה המדינה הראשונה שבה עבר החוק שהתיר לאנשים למות בכבוד על ידי תרופה ממיתה. החוק עבר בה בשנת 1998 ומאז הוא עבר במדינות נוספות בארצות הברית כמו למשל בוורמונט ובוושינגטון בהן הוא עבר בשנת 2008. לפי הנתונים שהתקבלו באורגון, נראה כי הסיבות המרכזיות להגשת הבקשה לקבלת התרופה היו הפחד לאבד את העצמאות האישית וחוסר יכולת להמשיך וליהנות מהחיים, פחד מפני איבוד של הכבוד העצמי ומצבים של חוסר יכולת לשלוט על הסוגרים. המחלה השכיחה ביותר שבה חלו מבקשי הבקשות הייתה סרטן.
האם החוק אכן ייושם?
יש לציין כי הדרך של החוק עד שיוכל להיות מיושם עוד ארוכה וגם התומכים הנלהבים בתיקון החדש מודעים לכך שיש להתייחס לקבלתו של התיקון בוועדת השרים בזהירות. בנוסף לכך יש לציין כי החוק החדש יעניק לרופאים בישראל את האפשרות שלא להיעתר לבקשות שיופנו אליהם מצד החולים.
במדינת אורגון למשל רופאים רבים לא מסכימים לרשום את התרופה הממיתה למטופלים שלהם או לחולים סופניים בתואנה שלא לשם כך הם פנו ללימודי רפואה וכי אין הם מעוניינים לתרום למוות של אדם. למעשה בדרך כלל הרופאים שאכן רושמים את התרופה הממיתה למבקשים אותה לא עושים זאת יותר מפעמים ספורות בלבד.
>
