כל המידע על הרפס

הרפס הוא מטרד מציק שיכול לתקוף כל אחד. על הגורמים להרפס, סוגים של הרפס ומניעת הופעתו של הרפס במאמר הבא.

הרפס הוא זיהום ויראלי אשר נגרם  על ידי  וירוס  הקרוי Herpes simplex ויש לו שני סוגים:
סוג 1 – הרפס השפתיים אשר גורם לפצעים ולנגעים באזור השפתיים
סוג 2 – הרפס שגורם לנגעים באיברי המין

אזורי פגיעה נוספים של ההרפס (אך נדירים יותר) הם הלוע, קרנית העין והמוח. וירוס ההרפס עלול לגרום לפגיעה בילודים, אך רק במקרה בו קיים זיהום פעיל במעבר הלידה (במקרה כזה יומלץ להרה ללדת בעזרת ניתוח קיסרי).

הסימפטומים של זיהום הרפס הם בדך כלל קלים ונעלמים תוך זמן קצר, אבל יכולים להוות בעיה רפואית קשה בקרב חולים עם מערכת חיסונית חלשה. לרוב, התקף ההרפס הראשון הוא הקשה מכולם והוא עלול לגרום להרגשה כללית רעה, חום גבוה, נגעים נרחבים והחלמה איטית.

הידבקות בהרפס

הרפס באזור השפתיים (סוג 1) מועבר בדרך כלל דרך טיפות מיקרוסקופית של רוק או התעטשות, לעומת הרפס באיברי מין (סוג 2) אשר מועבר דרך מגע של איברי מין שבאחד מהם הזיהום פעיל. לרוב, ההידבקות בשני הסוגים של הרפס נובעת ממגע ישיר בשלפוחיות המלאות נוזל צלול (שבו קיימת כמות גדולה של וירוסים).

מה גורם להתקפי הרפס חוזרים ונשנים?

אנשים אשר סובלים מהתקפי הרפס חוזרים ונשנים יודעים לספר על סימנים מקדימים כמו עקצוץ ורגישות יתר באזור שבו ההרפס תוקף כל פעם מחדש (לנגיף ההרפס יש נטייה לחזור ולתקוף באותו מקום בדיוק).

מאוחר יותר יופיעו שלפוחיות עם נוזל שקוף המלווה לעיתים בחום, כאב מקומי וגרד. בהתאם למיקום הנגע, עשויה להתפתח אי נוחות במקום.

נגיף ההרפס "דוגר" במערכת העצבים עד שהוא פורץ לכיוון העור. עוד לא גילו מהם הגורמים לכך, אבל ידוע כי ישנם גורמים המעודדים התפרצות של הרפס, ביניהם: סטרס, חשיפה לשמש, מחלות הכוללות חום גבוה, רוח חזקה, קור קיצוני ועוד. אין תדירות קבועה להופעת הרפס, אך אם התופעה חוזרת כל פעם מחדש מומלץ לפנות לרופא לקבלת טיפול מונע.

הנגעים והשלפוחיות של ההרפס נעלמים בדרך כלל מעצמם בתוך שלושה ימים עד שבוע. הם מתייבשים והופכים לפצע קשיח אשר נופל מבלי להשאיר סימן. יש להימנע ממגע בנגעים ובשלפוחיות (הם מדבקים) וכדאי להשתמש בכלי אוכל נפרדים ובמגבות אישיות בתקופת הזיהום ולהימנע מגישה ישירה לילדים.

אבחון

אבחון של התקף הרפס הוא פשוט למדי ונעשה על ידי רופא. במקרים של התקף באזורים קשים יותר ניתן לבצע בדיקות מעבדה או לקבל הפניה לרפואה מקצועית מתאימה, בהתאם לאזור הפגיעה של נגיף ההרפס.

טיפול, מניעה ומעקב

קיימות מספר תרופות אנטי ויראליות להקלה על התקפי הרפס. התרופות הללו מתבססות על פגיעה ביצור הד.נ.א של הווירוס והפסקת שכפולו. התרופות הנפוצות יותר לטיפול בנגיף ההרפס הן: אלטרקס, זובירקס, פאמויר. כדי להשיג תוצאות טיפוליות מוצלחות ומהירות מומלץ להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.

ככלל, הטיפול הטוב והאפקטיבי ביותר כנגד הרפס הוא מניעת חזרתו. רצוי להימנע ממגע עם שלפוחיות פעילות באופן ישיר (מגע יד, נשיקה, מגע מיני) או עקיף (כוס, מגבת). בזמן שאתם סובלים מהתקף של נגיף הרפס באופן פעיל יש להתחיל בטיפול מתאים מיד עם הופעת הסימנים הראשונים ולהימנע מקיום יחסי מין.

התרחקו מגורמים המשפיעים על התפרצות נגיף ההרפס – רוחות, קור קיצוני, חשיפה מוגזמת לשמש והחזיקו תרופה לטיפול בהתקפי הרפס בהישג יד, לכל מקרה.

>