פצעים יכולים לנבוע מגורמים שונים וגם להתבטא בצורות שונות. אבחון הפצע חשוב מאוד בכדי לתת לחולה את הטיפול המתאים. עם פצעים אלה נמנים: כיבים ברגליים, פצעי לחץ, פצעים אקוטיים ופצעים סוכרתיים בכף הרגל.
בכל אחד מסוגי הפצעים האלה עלולים להיווצר זיהומים. איתור מחלות זיהומיות בזמן וטיפול מתאים באקזמה הם קריטיים בכדי לא לגרום לנזק גדול יותר ובכדי לאפשר לפצע להירפא.
סימנים אפשריים לזיהום של פצע
כיצד מזהים פצע מזוהם ומבדילים אותו מפצע "במצב תקין"? לזיהומים בפצעים ישנם מספר סימני זיהוי:
- הפרשה מוגברת מהפצע
- כאב מוגבר באזור הפצע
- ריח רע הנודף מן הפצע
- רקמת גרעון (חיבור) חסרה, לא תקינה או חסרת צבע
- אדמומיות באזור שסביב הפצע
- הפרשת פצע הדומה למוגלה.
- בדיקה בקטריולוגית המצביעה על כמות חיידקים גדולה מהמצופה.
סוגי פצעים
כדי למנוע את הזיהומים המשניים, חשוב לאבחן את סוג הפצע ולתת טיפול מתאים. סוגי פצעים מרכזיים שישנם:
כיבים ברגליים
כוללים כיבים של ורידי הרגליים, ורידים של עורקי הרגליים ואי ספיקה ורידית. הנפוצים ביותר הם כיבים בוורידי הרגליים, הנוצרים כתוצאה מפעילות לקויה של מסתמי הוורידים, הגורמת להצטברות נוזלים רבה ולמוות תאים.
הם מתבטאים בפיגמנטציה חומה וצורה לא אחידה. כיבים בעורקים נוצרים כתוצאה מאספקה לא מספקת של דם לרגליים ומתבטאים בצורה אחידה, עור חיוור סביב הכיב ודופק חלש ברגל.
כיבים סוכרתיים בכף הרגל
כ- 15% מחולי הסוכרת עלולים לפתח כיב בכף הרגל בשלב כזה או אחר של המחלה. חשוב מעקב מתמיד בכדי לזהות את הכיב בזמן ולטפל בו.
מצב זה נובע בעיקר כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים (נוירופתיה) המלווה באובדן תחושה בכף הרגל ואספקת דם ירודה לאזור. לחולה סוכרתי קשה יותר להיפטר מזיהומים שנוצרים בכף הרגל ולכן המעקב חשוב ביותר.
פצעי לחץ – פצעים הנוצרים מפגיעה בעור או ברקמה מתחת לעור. לחץ המופעל על אזור מסוים מונע מהדם לזרום בצורה תקינה ויוצר נמק רקמות והתפתחות כיבים. נפוץ במיוחד בקרב מרותקים לכיסא גלגלים או למיטה
פצעים אקוטיים – באים לידי ביטוי כחתך או קרע בעור, דימום ונפיחות והפרשה צלולה. כשישנה מחלה או בעיה במערכת החיסון יכולת ההירפאות של הגוף נפגעת והפצע האקוטי עלול להפוך לכרוני וגם להזדהם.
טיפול בפצעים מזוהמים
כאמור, הטיפול המהיר והעקבי בפצעים מזוהמים הוא קריטי. כאשר מדובר בכיב סוכרתי, לדוגמה, טיפול נכון ימנע קטיעה של כף הרגל. להלן מספר דרכים לטיפול בזיהומים הנוצרים מפצעים:
חבישות הידרוקולואידיות
תחבושות אלה נצמדות בעדינות לפני השטח של הפצע ויוצרות שכבה של ג'ל לח מעליו. הג'ל הוכח כיעיל בתומך בתהליך הריפוי. החבישה צריכה לכסות לפחות שלושה סנטימטרים של רקמה בריאה כדי לאפשר ריפוי.
בעת הסרת החבישה, הג'ל מסייע בהסרתה ללא כאבים וללא פגיעה ברקמה החדשה שנוצרה. החבישה מסייעת גם לסילוק רקמה נקרוטית יבשה.
חבישות הידרופייבר עם יוני כסף
חבישות אלה כוללות אף הן ג'ל אשר תומך בתהליך הריפוי והופך את הטיפול בזיהום ליעיל יותר. בנוסף, מתבצעת גם פעילות אנטימיקרוביאלית על פי הצורך באמצעות שחרור יוני כסף אל שטח החבישה.
השינויים בהרכב הפרשות הפצע גורמים לשחרור יוני כסף במידה המתאימה. פעילות זו קוטלת מספר רב של פתוגנים ונמשכת עד 14 יום מזמן החבישה.
חבישת קצף בטכנולוגיית הידרופייבר – הג'ל בחבישה זו הופך לקצף, מה שמאפשר לכידה טובה יותר של זיהומים ובקטריות מהפצע. חבישה זו מגנה על שולי הפצע מלהזדהם.>