לפי נתונים שפרסם לאחרונה משרד הבריאות, עולה תמונה מדאיגה לפיה בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במספר חולי החזרת בישראל.
רק כדי לסבר את האוזן נציין כי בשנת 2015 תועדו 35 מקרים חדשים של חזרת בישראל, בשנת 2016 דווח על 18 מקרים בלבד ואילו במחצית הראשונה של 2017, דווח על 121 חולים חדשים. מדובר בקפיצה משמעותית, הדורשת התייחסות מערכתית.
חזרת: לא לילדים בלבד
הנגיף עובר מאדם חולה לאדם בריא (המחלה קיימת אך ורק בבני אדם) דרך נוזלי הגוף (שתן, דם, רוק וכיו"ב) ובדרך כלל ההדבקה מתבצעת על ידי חשיפה טיפתית (רסיסים של רוק הנישאים באוויר בזמן עיטוש או שיעול), נשיקה או שימוש בכלי אוכל משותפים.
תקופת הדגירה של הנגיף נמשכת 24-12 ימים ובמהלך תקופה זו, החולה לא יסבול מתסמינים קליניים כלשהם. התסמינים מתחילים להופיע עם סיום שלב הדגירה, כשלרוב התסמינים הראשונים כוללים חום גבוה של עד ארבעים מעלות צלזיוס וכאבי ראש. בשלב הבא יופיעו תסמינים נוספים הכוללים כאבי גרון ונפיחות של בלוטות הרוק בצדי האוזניים. הנפיחות באזור האוזניים משווה לחולים מראה חזירי במקצת וזהו למעשה המקור של שם המחלה.
במקרים מסוימים תורגש נפיחות רק בצד אחד של הפנים, במקרים אחרים הבלוטות יתנפחו בהפרש של יומיים זו מזו ובכרבע מהחולים לא תהיה נפיחות כלל. ברוב המוחלט של מקרי ההדבקה, המחלה חולפת ללא כל סיבוכים. למרבה הצער ישנם מקרים שבהם המחלה גורמת לנזקים קשים. הסיבוך השכיח ביותר של חזרת הוא דלקת קרום המוח, המתפתחת בקרב 10-5 אחוז מהחולים.
סיבוך נדיר יחסית הוא נזק לעצב השמיעה הגורם לחירשות וסיבוכים נדירים אף יותר כוללים דלקת השחלה, דלקת הלבלב ודלקת האשך. כמו כן המחלה יכולה לפגוע באיברים נוספים כמו המפרקים והכליות ועוד יש לציין כי נשים הרות הלוקות בחזרת בטרימסטר הראשון של ההיריון, נמצאות בסיכון מוגבר להפיל את העובר.
מה גרם לעלייה בשכיחות החזרת בישראל בשנת 2017?
נכון להיום החיסון נגד חזרת ניתן בשתי מנות: האחת בגיל שנה והשנייה בגיל שש. לפי ההערכות של העוסקים בתחום, בשנים האחרונות אנחנו עדים להופעה של תתי זנים של נגיף החזרת, שהחיסון לא מסוגל לספק נגדם הגנה ראויה. אי לכך, יתכן שיש מקום לפתח חיסון חדש וכן יתכן שניתן יהיה לשפר את יעילות החיסון הקיים על ידי מתן של מנת דחף נוספת.
לפי הדיווחים של משרד הבריאות, רוב החולים החדשים חיים במחוז ירושלים. כמו כן ידוע שאנשים המתגוררים במעונות סטודנטים ותלמידי ישיבה, נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחלות במחלה. אי לכך, יש בהחלט מקום לשקול מתן של חיסון דחף נוסף לאוכלוסיות אלה.
>
