שירותי בריאות בישראל

למה צריך לטפל בבדידות כמו במחלה כרונית?

טיפול בבדידות כמו במחלה כרוניתבדידות היא תופעה רחבת היקף שהגיעה לממדים עצומים אשר הופכים אותה למגפה שקטה אשר משפיעה על מיליונים רבים ברחבי העולם. תחושת בדידות המופיעה מפעם לפעם מוכרת לכולנו, אולם בדידות כרונית מהווה סיכון בריאותי של ממש.

ממחקרים רבים בתחום עולה כי בידוד חברתי הוא איום בריאותי אשר עשוי להוביל לבעיות בריאותיות נוספות כגון השמנת יתר ודיכאון ועל כן יש להתייחס אליו וטפל בו באותו האופן בו מתייחסים לבעיות רפואיות אחרות.

תופעה אמתית ומוכחת

על פי מדעני מוח החוקרים את תחושות והשפעות הבדידות, מדובר בתופעה אמתית וברורה בדיוק כמו תחושות צמא, רעב או כאב. עבור מינים חברתיים כמו המין האנושי, דחייה של המערכת החברתית אל שוליה מעמידה את האדם במקום ובעמדה לא רצויים ואף מסוכנים אשר גורמים למוח להימצא בכוננות גבוהה ולתגובות גופניות.

כך, למשל, בשל תחושת לחץ בשעות הבוקר נוכח היום החדש והמלחיץ העומד בפני מי שחש מבודד, מופרש הורמון קורטיזול ברמות גבוהות מהנדרש והוא מצטבר במהלך היום ומביא למצב כי בשעות הלילה נוצר קושי להירדם והשינה מופרת על ידי התעוררויות תכופות.

השפעות הבדידות על הבריאות

תחושת הבדידות מושפעת ומשפיעה גם על גורמים גנטיים, בדידות למעשה משנה ביטוי של גנים ומכינה אותם להתמודדות ולמצב מגננה המגבירים את הלחץ ותהליך ההזדקנות. מחקרים אשר נערכו בבעלי חיים מראים כי בידוד חברתי משנה את רמות הדופמין – נוירוטרנסמיטור המשפיע וגורם להתנהגות אימפולסיבית.

שילוב של השפעות פיזיולוגיות המושפעות ממצבים נפשיים יכול לפגוע בביצועים הקוגניטיביים וכן להזיק לתפקוד המערכת החיסונית מה שחושף ומגביר את הסיכון למחלות כלי דם, דלקות ומחלות לב. חומרת הבעיה כה גדולה עד כי נמצאה כגורם אשר מגדיל את הסיכון למוות מוקדם ב-45% ואת הסיכוי לפתח דמנציה בשלבי חיים מאוחרים ב-64%.

לעומת זאת אנשים בעלי קשרים טובים וחזקים עם בני משפחה וחברים נמצאים בסיכון הנמוך ב-50% למוות מוקדם בהשוואה למי שסובל מבדידות חברתית.

בדידות כגורם סיכון

בדידות נמצאה כגורם המאיץ תהליכי ירידה קוגניטיבית בקרב מבוגרים. חוקרים באוניברסיטת הרווארד מדווחים כי אנשים בודדים חווים ירידה קוגניטיבית בשיעור הגבוה בעשרים אחוזים ובאופן מהיר יותר בהשוואה לאנשים שלא סבלו מבדידות.

הסיכון הנובע מבדידות דומה לגורמי סיכון ידועים ומבוססים אחרים כגון השמנה, שימוש בסמים, אלימות והשפעות סביבתיות.

בדידות כרונית

בדידות אינה תופעה יוצאת דופן והיא נפוצה למדי במיוחד במצבים של שינוי מקום מגורים, שיוניים ברשת החברתית ובמסגרת המקיפה והמוכרת העוטפת את האדם וכן נובעת ממקרים של מוות של אדם אהוב או כתוצאה מבעיות בחיי הנישואין.

אך יש לעשות הבחנה בין מצב זמני של בדידות לבין בדידות כרונית, אך למרות שישנם הבדים מהותיים בין המצבים, קיים גם קשר כאשר הרופאים והמטפלים רואים מקרים רבים בהם בדידות נקודתית הופכת לכרונית. מעבר בין מצב זמני לכרוני נובע פעמים רבות בשל תחושת הבושה שאנו חשים כלפי הבדידות , תחושה של כישלון ודימוי עצמי ירוד.

הבדידות גורמת לאשמה עצמית ומחשבה כי אנו עושים משהו לא בסדר, אלה מצבים פסיכולוגיים הדומים למצבים של דיכאון.

חובת ההתמודדות עם בדידות

הבדידות אינה תופעה המתקיימת בזכות עצמה ופעמים רבות התחושה קיימת גם כאשר מבחוץ נראה שלאותו אדם יש עולם חברתי מלא, אך בעולמם הפנימי של תחושת של לבד. מצבים אלה נובעים מחוסר באינטרקציה אינטימית ותלויה באיכות היחסים ולאו דווקא בכמותם ובמספרם, על מנת למנוע בדידות יש צורך בקשרים משמעותיים וחיבור אמתי בין אנשים.

בדידות ניתנת להתמודדות במספר גישות:

הכרה בבדידות – יש לנסות ולהימנע מהכחשה והסתרה של הבדידות אשר עלולות להחמיר את התחושה.

הבנת השפעת הבדידות – על התודעה, הגוף וההשלכות הפסיכולוגיות.

הקפדה על קשרים חברתיים – ניתן להסתייע במדיה החברתית למרות שאינה מהווה תחליף למפגש פנים אל פנים. ניתן להירשם לפעילות ולחוגים חברתיים.

טיפול פסיכותרפויטי בעיקר במקרים בהם הבדידות מלווה בתחושות של חרדה ודיכאון. בדידות מובילה לחוסר אמון ולסודיות כך שמטפל עימוניתן לדבר באופן גלוי יכול לסייע בהתמודדות.

>

Exit mobile version