עבור מספר קבוצות של אנשים, טראומה עלולה להתרחש בתדירות גבוהה והיא הופכת להיות חלק מהחוויה האנושית שלהם.
בנוסף לאירועים מחרידים, דוגמת אלימות ותקיפה, קיימים אופנים עדינים וערמומיים יותר של טראומה, המתבטאים באפליה, גזענות, דיכוי ועוני. כאשר הם מתפשטים, הם הופכים לכרוניים ויש להם השפעה מצטברת אשר עלולה לגרום לשינוי מהותי בחיי האדם.
טראומה המתבטאת באלימות מכוונת, אפליה מתמשכת, עוני ותנאי חיים כאוטיים, קשורה ישירות לפחד וחרדה כרוניים, והיא בעלת השפעות ארוכות טווח על הבריאות ותוצאות חיים אחרות.
מה גורם לטראומה רגשית?
המוח האנושי בנוי משלושה חלקים עיקריים:
קליפת המוח – המשטח החיצוני, אשר בו מתעוררות מיומנויות חשיבה גבוהות, והוא כולל את קליפת המוח הקדמית.
המערכת הלימבית – מרכז המוח, בו מתפתחים הרגשות.
גזע המוח – השולט בתפקודי הישרדות בסיסיים.
סריקות מוחיות מדעיות מוצאות כי טראומה משנה למעשה את המבנה והתפקוד של המוח, בנקודת קליפת המוח הקדמית, המוח הרגשי ומוח ההישרדות. הממצא המשמעותי הוא כי פגיעות אלו גורמות לבעיות ביחסים, בעיות התפתחויות, בעיות למידה ובעיות חברתיות הקשורות לאינטליגנציה רגשית, באמצעות התרחשות אי סדרים מבניים ופונקציונאליים הנובעים מהטראומה.
מה גורם לטראומה פסיכולוגית?
טראומה פסיכולוגית עשויה לנבוע מאירועים טראומטיים רבים, הכוללים:
- אסונות טבע כגון רעידות אדמה, שריפות שיטפונות ועוד
- תקיפה פיזית לרבות אונס, גילוי עריות, הטרדה מינית, התעללות במשפחה
- פגיעה גופנית חמורה
- תאונות חמורות כגון תאונות רכב או תאונות אחרות בעלות השפעה גבוהה
- חוויה או עדות להתרחשות מחרידה כגון פציעה, קטל או הרוגים
- נפילות או פציעות ספורט
- ניתוח מסובך, במיוחד ניתוח המבוצע על תינוקות עד גיל שלוש
- מחלה קשה, במיוחד כאשר היא מלווה בחום גבוה מאוד
- טראומת לידה
- מוות פתאומי של אדם קרוב.
בנוסף, טראומה בילדות, אשר משפיעה על המוח נגרמת באמצעות מערכת יחסים גרועה או בינונית עם ההורים. מקורות טראומה התפתחותית זו כוללת את הגורמים הבאים:
- הפרדה בשלב מוקדם מאוד בחיים מההורים
- התעלמות ההורים מאותות ההתקשרות של הילד
- מחלה גופנית או נפשית, דיכאון או יגון מתמשך של ההורים.
טראומות חים מוקדמות אלו יוצרות פגיעות טראומטיות לחוויות עתידיות.
מהם התסמינים של טראומה?
התפרצות התסמינים הקשורים לטראומה עלולים להתעכב לעיתים שנים לאחר התרחשות האירוע המלחיץ. לעיתים עובר כל כך הרבה זמן, עד כי האדם אינו מקשר את התסמינים עם הטראומה הלא פתורה, במיוחד אם היא התרחשה בתקופה מוקדמת בילדות. התסמינים הם:
תסמינים פיסיים
- הפרעות אכילה
- הפרעות שינה
- בעיות בתפקוד המיני
- אנרגיה נמוכה
- כאב כרוני בלתי מוסבר.
תסמינים רגשיים
- דיכאון, התפרצויות בכי, ייאוש וחוסר תקווה
- חרדה והתקפי חרדה
- פחדנות
- תחושת חוסר שליטה
- עצבנות, כעס וטינה
- חוסר תחושה רגשית
- נסיגה מהשגרה
- התבודדות.
תסמינים התנהגותיים
- שיבושים בזיכרון, במיוחד לגבי הטראומה
- קושי בקבלת החלטות
- ירידה בריכוז, והסחות דעת
- תסמיני הפרעות קשב וריכוז.
כיצד מטפלים בטראומה?
הגישות הקלסיות לטיפול בטראומה כוללות טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים, המיועדים לשנות את החשיבה וההתנהגות, תוך הפחתה שיטתית של הרגישות והתגובה ללחץ הטראומטי. לטיפולים אלו יש דרגות שונות של הצלחה.
גישות חדשות ויעילות לטיפול בטראומה הם טיפולי פסיכותרפיה שפותחו בעקבות מידע מדעי חדש לגבי המוח. אלו טיפולים פסיכולוגיים ונוירולוגיים ממוקדים, המסתמכים על משאבים יצריים ולא על תרופות, על מנת לגרום לריפוי.
הם נבדלים במובנים מסוימים, אך המשותף להם הוא הטיפול בדיבור עם דגש על הגוף. בדומה לכל טיפול, קיימת התמקדות בעוצמת הרגשות המעורבים, ולכן חשוב למצוא מטפל איתו יכול המטופל לבנות אמון וקשר חזק.
>