טריכומוניאזיס היא מחלה זיהומית שמועברת מאדם חולה לאדם בריא על ידי טפיל מיקרוסקופי שנקרא טריכומוניאזיס ואגינאליס.
ההדבקה לא תמיד תגרום לתסמינים ובדרך כלל רק נשים יציגו תסמינים כלשהם, אם כי קיימת גם אפשרות בסבירות נמוכה יחסית שגם גבר שנושא את הפרזיט יציג תסמינים.
הטפיל החד תאי מסוגל להיצמד לתאים של רירית הנרתיק ולשגשג בהם. הוא עובר מאדם לאדם במהלך קיום יחסי מין וגינליים בלבד ולא באמצעות נשיקה, שימוש משותף במגבות, מין אנאלי או באמצעים אחרים שמאפשרים העברה של פתוגנים שונים אחרים.
מהם הגורמים למחלה?
הגורם למחלה הוא יצור חד תאי שמועבר ביחסי מין לא מוגנים ובמקרים נדירים בלבד יכול לעבור גם בעקבות שימוש משותף באביזרי מין שונים שנגועים בטפיל. כמו כן, הטפיל יכול לעבור מהאם ההרה לעובר שלה במהלך ההיריון.
תסמינים של טריכומוניאזיס
למרות שמדובר על זיהום שנחשב לשכיח יחסית, הרי שבקרב חלק ניכר מהחולים שנושאים את הטפיל לא יימצאו כל תסמינים ולמעשה רבים מהם לא יהיו מודעים לכך שהם נגועים בזיהום כלל.
עם זאת, חרף העובדה שהאדם לא סובל מתסמינים כלשהם אין בכך כדי להעיד כי אינו יכול להעביר את הפרזיט לאדם אחר. שכן, גם אם הטפיל לא גורם לסימפטומים האופייניים הוא עדיין יכול לעבור לאדם אחר ולגרום להדבקה.
בדרך כלל נשים נוטות לפתח יותר תסמינים בהשוואה לגברים. בגברים הטפיל פוגע בדרך כלל בשופכה ובמקרים מסוימים גם בבלוטת הערמונית. בגברים שנושאים את הטפיל יכולים להופיע תסמינים כמו למשל תחושה של אי נוחות במהלך קיום יחסי מין, הפרשה בצבע לבן מהפין או כאבים שמופיעים בזמן מתן שתן או בזמן פליטת זרע בפין.
בנשים עשויים להופיע תסמינים כמו למשל כאבים באזור של הבטן התחתונה, חוסר נוחות שמתעוררת בזמן קיום יחסי מין, חוסר נוחות או תחושת כאב בזמן השתנה, שינויים מסוימים בהפרשות הנרתיקיות שיכולים לבוא לידי ביטוי בהפרשות דלילות מהרגיל או סמיכות מהרגיל, הפרשות בגוונים של ירוק או צהוב, הפרשות דמויות קצף, כמות גדולה יותר של הפרשות, ריח לא נעים מהנרתיק ועוד.
בנוסף לכך, התסמינים האופייניים לנשים שסובלות מהזיהום הם דלקת, כאב וגרד באזור הנרתיק ובמקרים מסוימים הגרד יכול להתפשט ולהופיע גם באזור הפנימי של הירכיים.
כיצד ניתן לאבחן את הזיהום?
כפי שאתם רואים התסמינים האופייניים לטריכומוניאזיס אינם תסמינים ספציפיים, אלא תסמינים שיכולים להעיד על קיום של מגוון מחלות אחרות שחלקן עוברות במהלך קיום יחסי מין.
לפיכך, בנוסף לתסמינים שמעידים על המחלה ובנוסף לבדיקה שמבצע רופא הנשים או האורולוג, יהיה צורך לקחת דוגמית מההפרשות ולשלוח אותה לבדיקת מעבדה. בדיקת המעבדה נמשכת מספר ימים אך נחשבת למדויקת במידה והיא מבוצעת מספר פעמים פעם אחר פעם. בגברים לרוב ניתן יהיה לאבחן את המחלה גם על סמך בדיקת שתן לזיהוי הטפיל.
במקרים בהם הבדיקה העלתה ממצאים שמאששים את החשש כי אכן מדובר בזיהום של טריכומוניאזיס חשוב מאוד ליידע על כך את בני הזוג, להמליץ גם להם לעבור את הבדיקה על מנת לראות האם גם הם נושאים את הטפיל ובמידה ואכן נדבקו מומלץ להם לקבל טיפול.
כיצד מטפלים במחלה?
הטיפול במחלה חשוב כיוון שמדובר על טפיל שלא עוזב את הגוף ללא טיפול אלא במקרים נדירים בלבד וכפי שציינו, כל עוד הוא מקנן בגוף של הנשא גם ללא תסמינים הוא יכול לעבור לאדם בריא.
כמו כן, יש לציין שבמקרים רבים הרופא ימליץ על התחלת טיפול אפילו אם עוד לא הגיעו תשובות המעבדה. הטיפול בטפיל נחשב ליעיל ולפשוט יחסית ואף למהיר מאוד. בדרך כלל התרופה הניתנת לחולים היא מטרונידזול שיש לקחת בין חמישה לשבעה ימים ולא להפסיק לקחת אותה עד תום התקופה עליה הורה הרופא שרשם את התרופה כיוון שבמידה והחולה יפסיק לקחת את התרופה בעקבות כך שהתסמינים נעלמו, ישנו סיכוי לא רע שהטפיל שלא הוכחד לחלוטין יחזור לשגשג.
במידה וקיימת רגישות למטרונידזול יומלץ על שימוש בסוג אחר של אנטיביוטיקה כמו למשל טינידזול. מטרונידזול בטוחה לשימוש בהיריון אך נשים הרות שלא מעוניינות ליטול אותה יכולות לעשות שימוש בקלוטרימזול שניתן באמצעות טבליות תוך נרתיקיות.
הקלוטרמיזול נחשב ליעיל פחות במיגור הטפיל ולכן נדרש מעקב רפואי צמוד יותר אחרי תוצאות הטיפול. במהלך הטיפול מומלץ להימנע מקיום יחסי מין כדי לא להדביק אחרים וליצור מצב של הדבקה חוזרת.
בניגוד לטיפול חיסוני, הטיפול המוצע לחולים מרפא אותם אך לא מונע את האפשרות שיידבקו במחלה פעם נוספת בשלב מאוחר יותר בחייהם.
האם מדובר על מחלה מסוכנת?
הסיבוכים של המחלה נדירים מאוד אך בכל זאת קיימת סבירות לסיבוכים מסוימים. כך למשל הידבקות בטפיל במהלך ההיריון מקושרת עם עלייה בסיכון ללידה מוקדמת או ללידת צאצא במשקל נמוך מהנורמה וכן הטפיל עלול לגרום להחלשת הרירית בנרתיק ולהפחתת ההגנה מפני זיהומים בנרתיק בעקבות כך.
ראו גם:
סובלת מכאבים בנרתיק? אולי זה וסטיבוליטיס
>
