כיבים פפטיים גורמים להתרחשות פצעים פתוחים בבטן או בחלק העליון של המעי הדק. הם נוצרים כאשר חומצות הבטן שורטות את שכבת המגן הרירית של מערכת העיכול.
הכיבים עשויים להתרחש ללא תסמינים, או שהם מתבטאים בחוסר נוחות או כאב צורב. כיב פפטי עלול להוביל לדימום במערכת העיכול, ואז קיים צורך בטיפול עירוי דם בבית החולים.
כיבים פפטיים מתחלקים לשני סוגים עיקריים
כיב קיבה – כשהכיבים מתרחשים על הבטן.
כיב התריסריון – כשהכיבים מופיעים בקצה העליון של המעי הדק, איבר המעכל וסופג את רוב המזון.
כיבים פפטיים עשויים להתרחש בכל גיל, אך הסיכויים להופעתם גוברים ככל שאדם מתבגר.
הגורמים לכיבים פפטיים
הכיבים הנוצרים כשמיצי העיכול פוגעים בדפנות הבטן או המעי הדק. אם שכבת הריר באזורים אלו מתדלדלת מדי, או שהבטן מייצרת יותר מדי חומצה, התסמינים משפיעים על הבטן. בנוסף, רוב האנשים נושאים בגופם חיידק הנקרא הליקובקטר פילורי, אך לא אצל כולם הוא גורם לכיבים פפטיים. אצל חלק מהאנשים, חיידק זה עלול להגביר את כמות החומצה, לפרק את שכבת ריר המגן, ולגרות את מערכת העיכול.
מומחים אינם בטוחים כיצד מתפשט זיהום הליקובקטר פילורי, וסבורים שהחיידק עשוי לעבור מאדם לאדם דרך מגע קרוב, כמו נשיקות. ניתן אף להידבק בחיידק באמצעות אכילת או שתיית מזונות ומים מזוהמים.
עכשיו הזמן להפסיק את השימוש במשככי כאבים
אנשים שלוקחים משככי כאבים ללא מרשם לעתים קרובות במשך תקופות ארוכות, צפויים לסבול מכיב פפטי. נתון זה נכון אף לגבי תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAID), כגון איבופרופן ונפרוקסן, החוסמות את יכולת הגוף לייצר את הכימיקלים המסייעים להגנה על הדפנות הפנימיות של הבטן והמעי הדק מפני חומצה בקיבה. סוגים אחרים של תרופות כאב, כגון פרצטמול, לא יובילו להתרחשות כיבים פפטיים.
סיבה טובה להפסיק לעשן או לשתות אלכוהול – אם עד היום לא הצלחתם להפסיק לעשן או לשתות, כיבים פפטיים כבר יתנו לכם את הדחיפה לה אתם זקוקים. אם תמשיכו בהרגלים אלו, אתם עלולים להגביר את הסיכויים להתפתחות בעיות בריאותיות אחרות.
ויש גם מיתוסים – בניגוד לסברה שרווחה בעבר בקרב מדענים, מתח נפשי ומאכלים חריפים אינם גורמים לכיבים, אך עלולים להקשות על הטיפול בהם.
כאבים, נפיחות, גיהוקים ובחילות: מתסמיני כיבים פפטיים
אדם שסובל מכיבים פפטיים חווה כאב צורב או חוסר נוחות בין הטבור לעצם החזה, במיוחד על קיבה ריקה, כגון בין הארוחות או בלילה. הכאב עלול לעצור למשך זמן קצר בעקבות אכילה או נטילת נוגדי חומצה, אך הוא חוזר. הכאב עשוי להימשך מספר דקות או מספר שעות, ועשוי לבוא וללכת במשך ימים או שבועות רבים.
תסמינים אחרים עשויים לכלול:
- תחושת נפיחות
- גיהוקים
- חוסר תיאבון או ירידה במשקל
- בחילות
- צואה כהה
- הקאות.
כיבים קטנים עשויים שלא לגרום לתסמינים, אך אם התסמינים מתעוררים, יש להתייעץ עם הרופא.
כך מאבחנים כיבים פפטיים
הרופא ישאל לגבי התסמינים, נטילת משככי כאבים ותרופות אחרות, ולגבי ההיסטוריה הרפואית. הוא יבדוק גם אם סימנים לנפיחות וכאב בבטן, וצעדים אלו עשויים להספיק על מנת לקבוע אבחנה. השיטה היחידה שבה הרופא יכול לקבוע בוודאות נוכחות כיבים פפטיים הוא לבחון אותם. הוא עשוי לבצע בדיקת רנטגן או בדיקה הנקראת אנדוסקופיה, הכרוכה בהעברת צינור דק במורד הגרון לבטן ולמעי הדק.
הצינור נושא מצלמה בקצה, כך שהוא יכול לבדוק את הבטן לנוכחות כיבים פפטיים. הרופא עשוי אף לקחת פיסה קטנה של הרירית על מנת לבדוק נוכחות חיידק הליקובקטר פילורי. בדיקות דם, בדיקת נשימה ובדיקות דגימות הצואה מבוצעות אף הן להקרנת נוכחות חיידקים.
ללא טיפול, אתם בסיכון להחמרת הבעיות
חלק מהכיבים מחלימים בכוחות עצמם, אך ללא טיפול, הם נוטים לחזור, ולשחוק את דופן כלי הדם בבטן או במעי הדק. כיבים פפטיים עלולים אף לנקב את הבטן ולהזדהם, או שהם עלולים לגרום לנפיחות, אשר עשויה לחסום מעבר מזון מהבטן למעי הדק.
אם תהליך האבחון קובע נוכחות חיידק הליקובקטר פילורי, הרופא עשוי לרשום תערובת אנטיביוטיקה כדי להרוג אותו. אם משככי כאבים אחראים לכיבים, יתכן שיהיה צורך להפחית את השימוש בהם, להפסיק ליטול אותם לחלוטין, או לשנות את סוגי משככי הכאבים.
הרופא עשוי גם לרשום נוגדי חומצה ללחימה בחומצה בקיבה, או לרשום תרופות להפחתת החומצה אותה מייצר הגוף. תרופות מרשם אחרות נקבעות באופן אישי בהתאם לחומרת התסמינים, לשם הגנה על דופן הבטן והמעי הדק, על מנת לרפא את הכיבים.
>
