לידה טראומטית, פעמים רבות, הינה חוויה סובייקטיבית של היולדת אך היא בעלת השפעות ארוכות טווח. הקושי והטראומה עלולים להתבטא בכאבים חזקים במהלך הלידה, פחד מפני פגיעה פיסית, קושי רגשי קיצוני או קושי מילדותי אובייקטיבי.
ההתאוששות מלידה טראומטית תלויה במספר גורמים כמו החוזק הנפשי של היולדת, מצב התינוק ובריאותו, תמיכת הסביבה ובן הזוג, ההיסטוריה הפסיכולוגית של האישה ועוד.
לפעמים, לידה טראומטית עלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD-Post Traumatic Stress Disorder) אשר נמשכת זמן ממושך. הפרעה זו הינה הפרעת חרדה אשר יכולה להעיב או למנוע היריון ולידה נוספים ולהשפיע על כל מערך חייה של האישה.
הפרעה זו ידועה גם במקרים של אנשים אשר עברו תאונה, אירוע טרור, מלחמה או כל אירוע חיים מלחיץ אחר. ההערכה היא כי רק 1%-6% מהנשים יסבלו מהפרעה זו, בעוד מרבית הנשים יצליחו להתגבר על הלידה הטראומטית אותה חוו.
בכל מקרה, נשים אלו יזדקקו לטיפול רפואי-פסיכולוגי, אשר יוכל להקל עליהם ולמנוע את הישנות הפחד והחרדה מסיטואציות דומות.
סימנים להפרעת חרדה לאחר הלידה
הסימנים הראשונים להפרעת חרדה פוסט טראומטית לאחר הלידה, הינם חלומות וסיוטים אשר מפריעים את מנוחתה של האישה. החלומות יכולים לסוב סביב מקרה הלידה הספציפי, באופן אשר יעורר את פחדיה וחרדותיה של האישה.
הנשים יימנעו מהתנהגויות אשר יזכירו להן את הטראומה, כמו למשל קיום יחסי מין, ביקור בבתי חולים ועוד. מעבר לכך, עלולים להופיע שינויים במצבי הרוח כמו דיכאון, כעס, קשיי שינה, רצון להיות לבד ועוד. סימנים אלה נחשבים נורמטיביים לאחר טראומה, ולמעשה עשויים להוות דרך עיבוד של החוויה הטראומטית.
קבוצה אשר נמצאת בסיכון לפתח את החרדה הפוסט טראומטית הינן נשים אשר עברו אירוע מיני טראומטי בעברן כמו אונס או תקיפה מינית. הלידה, אשר משתתפים בה גורמים רבים (רפואיים וסיעודיים) עלולה להוות מעין תזכורת לחוויות עבר בהן שכבה האישה בחוסר אונים, כאשר מישהו אחר שלט וידע את מה שהולך להית.
נשים אשר התמודדו עם טראומה בעבר, והיו מטופלות מבחינה פסיכולוגית, כך שהן עיבדו את הכאב ולמדו דרכי התמודדות, עשויות להסתגל למצב בצורה טובה יותר, ולחוש שליטה רבה יותר.
איך מתמודדים עם הפרעת חרדה לאחר הלידה?
ההתמודדות הפשוטה ביותר היא שיתוף רגשי עם הסביבה התומכת. על האישה להחליט למי היא מספרת את סודותיה ומי הוא בעל בריתה. היא יכולה לספר את העובר עליה לבן זוגה, חברה ואף לאיש מקצוע. ככל שהדיבור על הרגשות ועל הסבל ייעשה מוקדם יותר, כך הטיפול והריפוי יהיו קלים וקצרים יותר.
לפעמים, האישה מתקשה להבין כי היא נמצאת במצב פוסט טראומטי, והיא עשויה לבקש עזרה חיצונית גם ללא הגדרת הבעיה. ולכן, גם הסביבה המשפחתית צריכה להיות ערנית ולבדוק האם האישה נמנעת מלדבר על הלידה, שוללת כל אפשרות ללידה נוספת, מתקשה לטפל בתינוק, סובלת מדיכאון או חווה שינויים במצב הרוח.
ההתמודדות עם החרדה הפוסט טראומטית כוללת לעיתים טיפול תרופתי (למשל אנטי דיכאוני), אשר יכול להיות זמני ולסייע באופן מיידי.
לרוב, הנשים נרפאות מהחרדה הפוסט טראומטית, אך מגלות אותה שוב לפני לידה חוזרת. במקרה כזה, על האישה להיות מספיק מודעת לעצמה, בכדי שתוכלל לברר את משמעות ומהות הקשיים ולטפל בהם עוד לפני הלידה.
במהלך הלידה, היא תוכל להסתייע בצוות בית החולים או אנשים תומכים אחרים, אשר יוכלו להבין את מה שעובר עליה ולתמוך בה ברגעי הכאב והסבל. ככל שההתמודדות תהיה טובה יותר לפני הלידה, כך תוכל האישה ליהנות מחוויה מתקנת של לידה, ולהיקשר באופן טוב ובריא יותר לוולד החדש.
>
