מחלות זיהומיות

מחלות זיהומיות הן מחלות אשר נגרמות לאחר הדבקה בחיידק, וירוס או פטריה. כאשר אחד המזהמים מגיע אל איברים שונים בגוף, הוא מתחיל להשפיע על אותו איבר ומופיעה מחלה. הנזק במהלך המחלה הזיהומית יכול להיגרם כתוצאה מהמזהמים עצמם או על רקע התגובה הדלקתית של הגוף בניסיון להתגבר על הזיהום.

המחלות הזיהומיות העיקריות הן דלקת גרון, דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, זיהומים במערכת העיכול, דלקת בדרכי השתן ודלקות בעור. יש להבדיל בין דלקות על רקע מחלה אוטואימונית (כמו לדוגמא דלקת פרקים ראומטית או לופוס) ובין דלקות על רקע מחלה זיהומית אשר נגרמות כתוצאה מחשיפה לפתוגן ידוע. מחלות זיהומיות יכולות להתפתח כמעט בכל איבר בגוף, והטיפול בהן מתבצע בדרך כלל על ידי תרופות לחיסול המזהם.

ממה נגרמות המחלות הזיהומיות?

המחלות הזיהומיות נגרמות על ידי מספר מזהמים עיקריים, הכוללים חיידקים, וירוסים, פטריות ופרזיטים. המזהמים מגיעים אל הגוף בדרכים שונות, כמו דרך האוויר, דרך מגע, דרך המזון וכולי. לדוגמא, כאשר מתעטשים לעברנו, חיידקים ווירוסים יכולים לעבור דרך טיפות זעירות אל מערכת הנשימה שלנו ולגרום לזיהום. דוגמא נוספת היא העברת נגיפי וחיידקי מערכת העיכול בין אחד לשני כאשר לא שוטפים ידיים לאחר היציאה מהשירותים.

בעוד זיהום בחיידקים ובווירוסים נפוץ ביותר ויכול להופיע גם באנשים בריאים, זיהום בפטריות ופרזיטים אופייני יותר באנשים הסובלים מכשל חיסוני. אצל אנשים בריאים, מערכת החיסון מתמודדת יפה עם פטריות ופרזיטים, וזיהומים כאלה נדירים יחסית באנשים בריאים. לעומת זאת, במקרים של כשל חיסוני, מערכת החיסון אינה מצליחה להתמודד כראוי עם הפטריות והפרזיטים, ויכולים להופיע זיהומים שונים.

תסמינים עיקריים של מחלות זיהומיות

התסמינים של המחלות הזיהומיות קשורים כמובן לאיבר שנפגע, אך התסמין החשוב ביותר של מחלות זיהומיות הוא עליית חום. כמעט כל אדם אשר סובל מזיהום משמעותי סובל מעליית חום הגוף למעל 38 מעלות. כל עליית חום חייבת להחשיד במחלה זיהומית ודורשת בירור מקיף לאיתור הזיהום וטיפול בו. מלבד עליית החום, מחלות זיהומיות גורמות להופעת תסמינים אופייניים כפי שקורה במחלות הבאות:

• דלקת גרון – כאב גרון וצרידות.
• דלקת ריאות – קוצר נשימה ושיעול.
• דלקת במערכת העיכול (גסטרואנטריטיס) – שלשולים, הקאות וכאבי בטן.
• דלקת בדרכי השתן – צריבה במתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן.
• דלקת קרום המוח – בלבול, כאבי ראש, סחרחורת ושרירי צוואר תפוסים.
• דלקת בעור – אודם מקומי, נפיחות וכאב.
• זיהומים במערכת המין – הופעת פצעים, הפרשות, גרד ורגישות מקומית.

אבחון של מחלות זיהומיות

אבחון של מחלות זיהומיות הוא מלאכה חשובה ביותר אשר יכולה להציל חיי אדם. במהלך האבחון, חשוב להבין איזה איבר מעורב ומהו המזהם אשר גורם לכך. למטרת אבחון של מחלות זיהומיות מבצעים מספר בדיקות:

• בדיקות דם – ברוב המחלות הזיהומיות ניתן לראות עליה בספירת תאי הדם הלבנים (לויקוציטוזיס), ושינויים בערכי בדיקה אחרים.
• בדיקת שתן – בחשד לדלקת בדרכי השתן ניתן לזהות שינויים בחומציות השתן, נוכחות ניטריטים ותאי דם לבנים בשתן.
• תרביות – על מנת לזהות את המזהם ולאפיין את פרופיל הרגישות שלו, ניתן לקחת תרבית. התרביות הנפוצות ביותר הן תרבית שתן, תרבית ליחה, משטח גרון, ובאופן כללי ניתן לקחת מכל אזור מזוהם בגוף דגימה באמצעות מטוש ולשלוח אותה למעבדה לתרבית.
• צילום חזה – מסייע לאבחנה של דלקת ריאות וחיוני אצל אנשים הסובלים מקוצר נשימה.
• ניקור מותני – פרוצדורה בה לוקחים דגימה מנוזל המוח (ה-CSF) במטרה לאבחן דלקת קרום המוח.

הטיפול במחלות זיהומיות

הטיפול במחלות זיהומיות מתבצע על ידי שימוש בתרופות בהתאם למזהם:

• אנטיביוטיקה – במקרה של מזהם חיידקי. יש להתאים את סוג אנטיביוטיקה לחיידק המעורב במחלה.
• טיפול אנטי ויראלי – לטיפול במחלות נגיפיות (כמו הרפס).
• טיפול אנטי פטרייתי – לטיפול במחלות פטרייתיות.

>