נגיפים הם טפילים החודרים לתא חי כדי להתרבות. הם משתלטים על מנגנוני הייצור של התא וגורמים ליצירת העתקים של עצמם. גודלם קטן מ – 0.2 מק"מ וניתן לראותם במקרוסקופ אלקטרוני. ההגדרה הרחבה של נגיף היא: ישות המקודדת לעצמה וזקוקה למנגנון מאחסן לשם הכפלתה.
מחלות זיהומיות נגרמות על ידי נגיפים והן מהוות גורם ראשון במעלה לתחלואה בישראל. הטיפול באנטיביוטיקה עוזר להלחם במחלות הנגרמות על ידי חיידקים, אולם לרוב המחלות הנגיפיות אין הוא יעיל ובעצם לא נמצא עדיין טיפול תרופתי הולם כנגדן.
מהן המחלות הנגיפיות הנפוצות?
הנפוצות שבמחלות הנגיפיות הן: הצטננות ושפעת, אבעבועות רוח, הרפס ועוד. גם לחלק מהמחלות העונתיות אחראים נגיפים. חלקם מתעוררים בעונת החורף ועלולים לגרום למחלות כמו שפעת עונתית. בקיץ קיימים נגיפי המעיים העלולים לגרום לדלקת קרום המוח הנגיפית או לאמפיאמה.
מחלות נגיפיות קשות הן בין היתר: איידס, שפעת העופות, אבולה, קורונה ועוד. כאמור המחלות הנגיפיות אינן מגיבות לטיפול אנטיביוטי, אך חומרים נוגדי נגיפים יכולים להאט את התקדמות המחלה ואף לרפאה במקרים מסויימים. חשוב לציין שחומרים אלו הם ניסיוניים.
עובדה הראויה לציון היא שעל רוב המחלות הנגיפיות מערכת החיסון של הגוף מצליחה להתגבר ללא טיפול. חשיפה לזיהום נגיפי והחלמה ממנו יוצרים בגוף חיסון טבעי. כלומר, אדם שהבריא לבד ממחלה נגיפית לא יידבק בה שנית. ניתן לראות ילדים שחלו באבעבועות רוח או באדמת והם מחוסנים מפני מחלות אלו לשארית ימי חייהם.
כיצד מטפלים במחלה נגיפית?
מאחר ולא קיים טיפול תרופתי יעיל כנגד המחלות הנגיפיות, הדרך הטובה ביותר להתגונן מפניהן היא באמצעות רפואה מונעת – חיסונים. למרבית הנגיפים השכיחים פותחו חיסונים המונעים את התפרצות המחלה גם אם חלה הדבקה.
למעלה ממיליון מנות חיסון ניתנות בישראל מידי שנה בהתאם לתפיסה כי זוהי הטכניקה הטובה ביותר להלחם במחלות הנגיפיות.
החיסונים מכילים רכיבים מוחלשים או מומתים של הנגיף המוחדרים לגוף וכך מערכת החיסון מפתחת נוגדנים ומצליחה להתגבר עליו. יש מחלות, כמו שפעת, שהנגיף הפעיל בהן משנה את מבנהו בכל שנה מחדש ועקב כך קיים צורך להחליף את ממרכיבי החיסון בכל פעם ולהתאימם. במקרים קשים, כמו איידס למשל, עדיין לא נמצא חיסון מתאים שימגר את התופעה.
קיים היבט חשוב נוסף בהמנעות מהדבקה במחלות זיהומיות הנגרמות על ידי נגיפים – הגיינה. חינוך להגיינה אישית נכונה הוא השלב הבסיסי בהמנעות מהדבקה. ברמה הציבורית יש לשפר את מערכות הביוב והמים ולדאוג לניקיונן.
כיום ניתנים לתינוקות חיסונים כנגד מרבית מחלות הילדים אשר מתחוללות מנגיפים. הסיבה היא שבגילאים מבוגרים יותר תגובת הגוף למחלות ילדים עלולה להיות קשה יותר ובמקרים רבים להביא לסיבוכים מסוכנים.
חיסונים
חלוקת החיסונים נעשית על פי סוגי המחלות. מחלות חריפות, כרוניות וממאירות.
- חיסון נגד מחלות חריפות: הללו נגרמות על יד נגיפי אדמת, חצבת, צהבת זיהומית מסוג A, שפעת, חזרת, נגיף הרוטה, הפוליו (שיתוק ילדים) ועוד. חיסונים נגד מחלות אלו מהווים הגנה יעילה ביותר.
- חיסון נגד מחלות כרוניות: מדובר בחיסון שפותח כנגד מחלות חריפות שקיים בהן פוטנציאל להפוך לכרוניות. כמו למשל, צהבת זיהומית מסוג B. מחלה זו הינה הגורם המרכזי לאי ספיקת כבד. בישראל ניתן חיסון זה מיד לאחר הלידה.
- חיסון נגד מחלות ממאירות: הזיהום הנגרם מנגיף הפפילומה האנושי פוגע בגברים ובנשים ומהווה מפתח להווצרות מחלת הסרטן בצוואר הרחם (אצל נשים) ובסרטן בפי הטבעת (אצל גברים). מחקרים הוכיחו שהחיסון הביא לכך שכמות המקרים בהם אובחנו נגעים טרום ממאירים ירדה משמעותית מאז החלו במתן חיסון זה לאוכלוסיה.
>