במידה ומדובר על כמות קטנה של נוזלים, המיימת יכולה שלא להפריע בשום צורה לאיכות החיים של המטופל, אך במידה ומדובר על כמות גדולה של נוזלים הרי שהמיימת יכולה לגרום לפגיעה קשה באיכות החיים של המטופל ואפילו לסכן את חייו.
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל להיווצרות של מיימת כפי שנסביר במאמר זה.
מה הם התסמינים של מיימת?
המיימת באה לידי ביטוי בהתנפחות של הבטן בעקבות ההצטברות של הנוזלים. ההתנפחות יכולה להיות הדרגתית מאוד ואיטית מאוד או פתאומית ומהירה.
ההתנפחות של הבטן יכולה לגרום לשובע מוקדם כתוצאה מדחיקת הקיבה על ידי הנוזלים שמצטברים בחלל הבטן, צרבות כתוצאה מעליית תוכן קיבתי לוושט, קשיים בנשימה, בחילות, חוסר תיאבון מוחלט ועוד. לרוב המיימת תהיה מלווה גם בהופעה של כאבי בטן.
מה הם הגורמים למיימת?
כפי שציינו, ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל להיווצרות של מיימת להלן:
- יותר מתשעים אחוז מהמקרים של מיימת הם תוצאה של אי ספיקת לב, זיהום של שחפת, גידול ממאיר או אי ספיקת כבד.
- מחלות של חלל הבטן – מחלות של הפריטונאום כמו למשל זיהומים שונים, מחלות שונות של רקמות חיבור וגידולים בחלל הבטן.
- מחלות שלא מערבות את חלל הפריטונאום – שחמת הכבד, חסימה של כלי הדם בכבד, תסמונת נפרוטית או תת תזונה שמובילות להיפו אלבומינמיה, מחלה של הלבלב, מחלה של השחלות, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד.
- המיימת יכולה להיות תוצאה של הצטברות של נוזלי לימפה שהמקור שלהם הוא במעי הדק שדלפו לחלל הבטן כתוצאה ממחלות שונות. הדליפה במקרים האלו היא תוצאה של קריעת כלי לימפה שיכולה להתרחש בעקבות ניתוח, טיפול קרינתי, מחלות שונות ומגוונות כמו אלה שהוזכרו לעיל, דלקת בלבלב ועוד.
כיצד מאבחנים מיימת?
האבחנה של המיימת קלה מאוד לביצוע שכן אין קושי להבחין בנוכחות של הנוזלים בחלל הבטן על ידי בדיקה קלינית פשוטה. עם זאת, החלק המורכב באבחנה הוא לאתר את הגורם שהוביל להיווצרות של המיימת שכן המיימת לכשעצמה אינה מחלה כי אם תסמין של מצבים רפואיים ראשוניים או מחלות ראשוניות שבאו לידי ביטוי במיימת.
האבחנה מתבצעת על ידי דיקור בטני במהלכו שואבים בין חמישים למאה סמ"ק של נוזל המיימת ולאחר מכן ביצוע של בדיקות שונות על הנוזל. כך למשל ניתן למצוא נוכחות של חיידקים בנוזל, ניתן לבדוק את מידת העכירות שלו על מנת להבין את המקור שלו ועוד.
בדיקות משלימות יכולות להיות לימפוגרפיה (צילום של דרכי הלימפה), אולטרסאונד, צנתור ימני של הלב לשלילת או אישור אי ספיקת לב ימנית כגורם למיימת, בדיקות דם לבירור רמות האלבומין ותפקודי הכבד ועוד.
כיצד מטפלים במיימת?
הטיפול במיימת משתנה בהתאם לגורם שהוביל להצטברות של הנוזלים. בדרך כלל, הטיפול יכלול הגבלות תזונתיות שמתייחסות לכמות המלח היומית שנצרכת על מנת למנוע הצטברות נוספת של נוזלים וכן ייתכן שייעשה גם שימוש בתרופות משתנות על מנת לסייע לגוף להיפטר מעודפי הנוזלים שכבר צבר.
כמו כן, במקרים החמורים נהוג לבצע ניקור של הבטן במהלכו מנקזים את הנוזלים מחלל הפריטונאום ובמקרים מסוימים כמו למשל במיימת לבלבית ישנו צורך לעבור להזנה ורידית.
כאשר מצליחים לעצור את המצב שהוביל להיווצרות של המיימת, היא לרוב נעלמת. כך למשל אם מקור הבעיה הוא בתת תזונה, על ידי השלמת החסרים התזונתיים ניתן לעצור את המיימת ובמידה ומקור הבעיה הוא באי ספיקת כבד, הרי שהשתלת כבד תוביל לפתרון הבעיה. בדומה לכך במידה ומקור הבעיה הוא בדלף של הלבלב, הרי שניקוז של הלבלב באופן כירורגי יוביל להפחתת המיימת.
האם מדובר על מצב מסוכן?
המיימת יכולה להעיד על מצב חירום רפואי מסוכן ביותר אם כי היא כשלעצמה לרוב לא מהווה סיכון מעבר לפגיעה באיכות החיים של המטופלים. עם זאת, אכן יכולים להתרחש סיבוכים מסוימים כתוצאה מאגירת הנוזלים הלא פרופורציונאלית שבראשם הסיכון לזיהום.
ההצטברות של הנוזלים מהווה קרקע נוחה לשגשוג של חיידקים כמו למשל סטפילוקוקוס או אנטרוקוקוס. לרוב חולים שסובלים מזיהום בעקבות המיימת יסבלו גם מחום גבוה ומהחמרה של כל התסמינים מהם סבלו עד כה לרבות ממדי המיימת עצמה.
סיבוך נוסף הוא אי ספיקת כליות על רקע הצטברות הנוזלים שמתרחש בקרב עשרה אחוז מחולים שסובלים ממיימת על רקע של אי ספיקת כבד (מצב זה נקרא תסמונת כבד-כליה).
ראו עוד בנושא:
>