אקנה היא מחלת עור כרונית דלקתית המובילה לפצעונים ונגעי עור. היא אינה מסוכנת, אך עלולה להותיר צלקות.
העור מורכב מנקבוביות המתחברות לבלוטות שמן מתחת לעור. זקיקים הם שקיות קטנות המייצרות ומפרישות נוזלים. הזקיקים מחברים את הבלוטות לנקבוביות.
הבלוטות מייצרות נוזל שמנוני הנקרא חלב, שנושא תאי עור מתים דרך הזקיקים אל פני שטח העור. שיער קטן צומח דרך הזקיק מהעור, והפצעונים גדלים כשזקיקים אלו חסומים, והשמן מתחבר מתח לעור. הם נוטים להופיע על הפנים, הגב, החזה, הכתפיים והצוואר.
מחקרים מראים שחומרת ותדירות אקנה תלויים בסוגי החיידקים. לא כל חיידקי האקנה מעוררים פצעונים, וקיים סוג אחד שמסייע לשמירת העור ללא פצעונים.
סוגי אקנה
הפצעונים משתנים בגודל, בגוון וברמת הכאב. סוגי האקנה האפשריים כוללים:
פצעונים לבנים – קטנים ונותרים מתחת לעור.
פצעונים שחורים – נגלים בבירור ומופיעים על פני העור.
נגעים ורודים – קטנים וגלויים על פני העור.
פצעונים אדומים – נראים בבירור על פני העור ומתפתחים למוגלה.
נובל – פצעונים הנראים בבירור על פני העור. הם גדולים, מוצקים כואבים ומוטבעים עמוק בעור.
ציסטות – נראים בבירור על פני העור. הם כואבים ומלאים מוגלה ועלולים לגרום לצלקות.
טיפולים ללא מרשם
הטיפול תלוי בחומרת ומשך האקנה. הטיפולים כוללים:
טיפולים לאקנה מתונה – מגוון קרמים סטרואידים ותרופות סטרואידיות זמינים לטיפול באקנה, ורובם יעילים. אקנה קלה ניתנת לטיפול עם תרופות ללא מרשם (OTC) כגון ג'לים, סבונים, קרמים ותחליבים המבריאים את העור. קרמים ותחליבים הם הטובים ביותר לעור רגיש. ג'לים מבוססי אלכוהול מייבשים את העור וטובים יותר לעור שמנוני.
מרכיבי תרופות ללא מרשם לאקנה
תרופות ללא מרשם עשויות להכיל את החומרים הפעילים הבאים:
חמצן בנזואיל – הורג חיידקים, מאיץ את חילוף העור ומאט את ייצור החלב.
חומצה סליצילית – מסייעת להתמוטטות נקודות שחורות ולבנות, ומסייעת להפחתת דלקת ונפיחות.
גופרית – לא ידוע בדיוק כיצד רכיב זה עובד.
רטין A – מסייע לחסימת נקבוביות דרך מחזור התא.
מומלץ להתחיל עם הרכיבים הנמוכים ביותר, שכן מספר תרופות עלולות לגרום לגירוי בעור, אדמומיות או צריבה עם השימוש הראשון. תופעות לוואי אלו שוככות לאחר השימוש המתמשך. אם לא, יש להתייעץ עם רופא.
טיפול באקנה בינונית עד חמורה
מומחה עור מטפל במקרים חמורים של אקנה. הוא עשוי לרשום ג'ל או קרם זהה לתרופות ללא מרשם, אך חזקות יותר, או אנטיביוטיקה אוראלית או מקומית.
זריקת סטרואידים – אם ציסטה של אקנה הופכת לדלקת מורכבת, היא עלולה לגרום לקרע העור ולהצטלקות. מומחה עור מטפל בדלקת באמצעות הזרקת קורטיקוסטרואיד מדולל. תרופה זו מסייעת למניעת הצטלקות, הפחתת דלקת והאצת הריפוי. הציסטה תתפרק בתוך מספר ימים.
אנטיביוטיקה אוראלית
נרשמת למשך חצי שנה לחולים עם אקנה בינונית עד חמורה. אנטיביוטיקה מסוג אריתרומיצין נרשמת לאקנה בינונית עד חמורה, ומיועדת להפחתת אוכלוסיית החיידקים, והמינון יתחיל בגבוה ויופחת ככל שהאקנה מתנקה.
חלק מחיידקי האקנה עשויים להיות עמידים בפני אנטיביוטיקה, ובמקרה זה יש להחליף את סוג האנטיביוטיקה. אקנה נוטה להיות עמידה לאנטיביוטיקה מקומית ולא אוראלית. אנטיביוטיקה נלחמת בצמיחת החיידקים ומפחיתה דלקת.
איזוטרטינון
רטינואיד אוראלי חזק המשמש לטיפול באקנה המתפתחת לציסטה חמורה ופצעוני אקנה חמורים שלא הגיבו לתרופות וטיפולים אחרים. זוהי תרופה מבוקרת לחלוטין בעלת תופעות לוואי חמורות, הכוללות עור יבש, שפתיים יבשות, דימום מהאף, הפרעות עובר אם התרופה נלקחת במהלך ההיריון, ותנודות במצב הרוח. חולים שלוקחים איזוטרטינון נדרשים להימנע מתרופות המכילות ויטמין A, שכן הן עלולות להוביל לרעילות.
תרופות אוראליות – תרופות אלו מסייעות לשליטה על אקנה אצל נשים באמצעות דיכוי פעילות יתר של בלוטות העור. הן נפוצות כטיפולי אקנה לטווח הארוך.
תרופות מיקרוביאליות – אלו הן תרופות מקומיות הנשאפות ומפחיתות נגעי אקנה גדולים בקרב חולים עם אקנה בינונית עד חמורה.
רטינואידים מקומיים – רופא עור רושם לעתים תרופות אלו, הנחשבות לנגזרת ויטמין A. הן מפחיתות את הנקבוביות ומונעות התפתחות פצעונים שחורים.>