מטופלים רבים לא מודעים לכך, אך ישנן בדיקות רפואיות שונות, המגדילות את הסיכון להופעת גידולים סרטניים והכוונה היא בעיקר לבדיקות שבמהלכן הנבדק נחשף לרמות גבוהות של קרינה.
בשנת 2011 הפיץ משרד הבריאות חוזר מיוחד שבו עדכן כי הקרינה אליה נחשף הנבדק במסגרת צנתור ומיפוי לב וצילומי CT, מגדילה באופן דרמטי את הסיכוי להתפתחות של גידולים ממאירים. הסכנה חמורה במיוחד כשמדובר בתינוקות וילידם וכן קשישים ונשים הרות מהווים אוכלוסיות בסיכון אף הם.
לאור הסיכון הגדול, משרד הבריאות קורא לרופאים בישראל לצמצם את השימוש בבדיקות אלו למקרים הכרחיים בלבד.
עיקרי החוזר של משרד הבריאות
לפי הנתונים שציין משרד הבריאות, ככול שגיל הנבדק נמוך יותר, כך הסיכוי שלו לפתח מחלה ממארת בעקבות החשיפה לקרני הרנטגן, גבוה יותר בהתאם. עוד מציין משרד הבריאות כי אמנם הסיכון לפתח גידול סרטני בתגובה לחשיפה לקרינה בבדיקת דימות פוחת עם ההתקדמות בגילאים אך הסיכון מצטבר ככול שמבוצעות יותר בדיקות החושפות את הנבדק לקרינת רנטגן.
בחוזר של משרד הבריאות מופיעה טבלה שבה מוזכרים כל סוגי הבדיקות שבהן הנבדק נחשף לקרינה: לצד כל בדיקה מופיעה כמות הקרינה בהשוואה לכמות הקרינה אליה נחשף הנבדק בבדיקת חזה ובנוסף מצוינת הערכת הסיכון לממאירות.
כך לדוגמה מצוין כי כמות הקרינה אליה נחשפת נבדקת במהלך בדיקת ממוגרפיה, גבוהה פי 20 מכמות הקרינה שאליה נחשף נבדק במהלך צילום חזה. הבדיקות שבמהלכן נחשפים הנבדקים לכמות הקרינה הגדולה ביותר הן מיפוי לב עם תליום וצנתור לב וכלי דם אבחנתי וטיפולי.
כל אחת מהן חושפת את הנבדק לקרינה שעוצמתה פי 1500-1000 בהשוואה לצילום חזה. מבחינת הסיכון לממאירות, בדיקות אלו עשויות להוביל להתפתחות סרטן בשניים עד שלושה בני אדם מכל אלף נבדקים.
לצמצם את השימוש בבדיקות במידת האפשר
במועד פרסום החוזר, קרא ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות דאז, ד"ר חזי לוי (כיום מכהן ד"ר לוי כמנהל המרכז הרפואי ברזילי שבאשקלון), לצמצם את השימוש בבדיקות שמגדילות את הסיכון למחלות ממאירות ובמידת הצורך לתת עדיפות לבדיקות אחרות כמו MRI או אקו לב במאמץ.
מעבר לכך משרד הבריאות הנחה את הרופאים שמפנים לבדיקות הנ"ל להסביר לנבדקים מה הם הסיכונים הכרוכים בכל בדיקה ומה הם היתרונות של כל בדיקה, על מנת שיוכלו לבצע שיקולי עלות מול תועלת ועל מנת שיהיו מודעים להשלכות האפשריות.
>
