עצירות היא בעיית העיכול הנפוצה ביותר, ועשויה להקשות על החיים. היא גורמת לתחושת נפיחות, כאבי ראש ועצבנות. הקלה על עצירות כרונית דורשת זמן רב וטיפולים יקרים. אנשים שסובלים מעצירות לטווח הארוך, צריכים להבין את הסיבות. אם קיימת בעיה עם האופן שבו מתפקדת מערכת המעיים התחתונה, הכוללת את המעי הגס ופי הטבעת, יתכן שמדובר ב"עצירות משנית", שהיא בעיה רפואית הניתנת לטיפול תרופתי.
עצירות כרונית: מה זה?
הגדרת המצב משתנה בין האנשים. חלק מהאנשים חווים תסמיני תנועות מעיים נדירות במשך שבועות בכל פעם. אחרים מתקשים בהוצאת צואה, ורבים מתארים עצירות כתחושה של צורך ביצוע פעולת מעיים, אך היא פשוט אינה מתרחשת.
ההגדרה הכללית לעצירות כרונית היא תדירות צואה המתרחשת בסביבות אחת לשלושה שבועות, במשך מספר חודשים. יחד עם זאת, מומחים מאמינים שאנשים רבים הסבורים שהם סובלים מעצירות כרונית, אינם עוקבים בדייקנות אחר תדירות הרגלי המעיים שלהם, ולכן הגדרה זו עשויה להיות לא מדויקת.
תהליכים גופניים המובילים לעצירות כרונית
לאחר האכילה, המזון עובר דרך מערכת העיכול, והמעיים לוקחים מים וחומרים מזינים מהמזון. התהליך נמשך עד שהצואה נוצרת. לחץ על התכווצויות מעיים גורם לצואה לעבור מחוץ לגוף. היות ועצירות קשורה במקרים רבים עם צואה קשה, תיאוריה אחת היא שיותר מדי מים נספגים מהצואה, ומותירים אותה יבשה וקשה.
תיאוריה נוספת היא שתגובות הורמונליות חריגות למים במעיים עלולות לגרום לעצירות כרונית. קיים צורך במחקר נוסף על מנת להבין טוב יותר כיצד מתרחשת עצירות, ולפרק את הקשר המסתורי בין המעיים, ההורמונים והמוח.
תרופות שגורמות לעצירות כרונית
תרופות מסוימות עלולות לגרם לעצירות כתוצר לוואי. אלו כוללות:
- תרופות צרבת.
- תרופות מסוימות לדיכאון.
- תרופות לשליטה על לחץ דם.
- תרופות משתנות.
- תרופות להפחתת עוויתות שרירים או טיפול בבעיות בטן.
- גלולות ברזל לטיפול במספר סוגי אנמיה.
- תרופות אפילפסיה.
- משככי כאבים כגון מורפיום, קודאין או אופיואידים אחרים.
אם הרופא סבור שתרופה כלשהי הנצרכת בהווה גורמת לעצירות הכרונית, יש להתייעץ איתו לגבי אפשרויות אחרות לטיפול תרופתי.
גורמים נוספים לבעיות עיכול
מספר מצבים בריאותיים ידועים גורמים לעצירות כרונית:
מחלות נוירולוגיות – עצירות כרונית שכיחה יותר בקרב אנשים הסובלים מטרשת נפוצה, מחלת פרקינסון, פציעות בעמוד השדרה וניוון שרירי. אנשים עם מצבים אלו עשויים לסבול מבעיות הרפיית שרירי רצפת האגן, אשר מתקשה לדחוף את הצואה, או שהמעיים שלהם פועלים לאט יותר, ומובילים להפחתה בתנועות המעיים.
תסמונת המעי הרגיז (IBS) – גורמת לכאבי בטן, גזים, נפיחות ושינויי הרגלי שירותים. אם מצב זה מתרחש עם עצירות, התסמינים מתלקחים ולאחר מכן הרגלי המעיים הנורמאליים שבים, לעיתים עם התקף שלשולים או צואה רופפת.
סוכרת – עצירות כרונית נפוצה בקרב חולי סוכרת, שכן המחלה עלולה להשפיע על העצבים במעי הגס, ולהאט את תנועת הצואה.
היפותירואידיזם – מצב זה מתרחש כשבלוטת התריס אינה מייצרת מספיק הורמונים, כך שתפקודי גוף רבים פועלים לאט, כולל תנועות המעיים.
סרטן המעי הגס – עצירות או שינוי בגוון או בצורת הצואה עשוי להוות סימן לסרטן מסוג זה. אם הגוון אדום, חום או כהה ביותר, דם עלול להופיע על הצואה.
מחלת קרוהן – גורמת לגירוי ונפיחות בכל חלק מערכת העיכול. אם המחלה משפיעה על פי הטבעת, עלולה להתפתח עצירות.
הריון – כשתיים מתוך חמש נשים הרות סובלות מעצירות. הבעיה חמורה יותר במהלך החודשים הראשונים, כשהגוף מייצר יותר הורמון פרוגסטרון, הפועל כהרפיית שרירים, והאטת תנועת המעיים הטבעית, כך שהצואה אינה נעה מהר אל מחוץ לגוף.
למרות המבוכה, יש להתייעץ עם הרופא לגבי אחד או יותר ממצבים אלו, ולוודא שהוא מודע לכל התסמינים. ניתן לבצע בדיקות על מנת לגלות את הגורמים לעצירות כרונית. ללא קשר לסיבה, הרופא מסייע בקבלת הטיפול על מנת לפתור את הבעיה.
>
