מחלת פלגרה (Pellagra)

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

הכל על הידבקויות ברחם

מחלת פלגרהפלגרה היא מחלה קשה הנגרמת כתוצאה ממחסור כרוני בניאצין (ויטמין B3). המחלה תוארה לראשונה במאה ה-18 בספרד והגיעה לארצות הברית בתחילת המאה העשרים.

המחלה גורמת לשינויים קשים מאוד בעור של החולים, לשלשולים חריפים, לשיטיון ובסופו של דבר מובילה למות החולים. בשנת 1914, מינה שר הבריאות של ארה"ב רופא יהודי ממוצא הונגרי בשם ד"ר ג'וזף גולדברגר, לחקור את הגורם למחלה הקשה.

גולדברגר היה הראשון שסבר כי לא מדובר במחלה חיידקית וזאת בניגוד למה שנהוג היה לחשוב בתקופה ההיא. גולדברגר הבחין כי במוסדות שבהם רוכזו חולי פלגרה, אף אחד מהרופאים ומאנשי הצוות באופן כללי, לא חלה במחלה. תופעה זו גרמה לו להבין כי לא מדובר במחלה מדבקת. כמו כן בתקופה ההיא היה ברור לכל שהמחלה פוגעת באוכלוסיות עניות באופן בלעדי ועובדה זו גרמה לו להגיע למסקנה כי מקור המחלה בתזונה לקויה הגורמת לתת תזונה.

ניסוי פשוט הוכיח את התיאוריה

גולדברגר איתר זוג בתי יתומים שבהם כ-50% מהילדים חלו במחלה והנחה את הצוותים לשנות את הרכב הארוחות לארוחות מזינות יותר. החולים הבריאו תוך שבועות ספורים ותוך שנה לא נמצאו עוד חולים בפלגרה בבתי היתומים שנבחרו להשתתף בניסוי. מאוחר יותר חזר על הניסוי בבית חולים לפגועי נפש וגם הפעם התוצאות דיברו בעד עצמן.

הואיל והקהילה המדעית סירבה לקבל את ממצאיו, החליט לערוך ניסוי שונה ולנסות לגרום להתפתחות המחלה באוכלוסייה בריאה. לצורך כך הוא שינה את הרכב הארוחות של קבוצת אסירים ואכן, המחלה התפתחה בהם ועל כך הואשם בעינויים. גם לאחר הניסוי שערך בבית הכלא, לא הצליח לשכנע את הקהילה המדעית ולכן החליט לערוך ניסוי נוסף.

הפעם, הזריק דם של חולי פלגרה לאנשים בריאים ואף נתן לאנשים בריאים לאכול מזונות שעורבבו בהם הפרשות של חולי פלגרה. בין המשתתפים בניסוי : הוא עצמו ואשתו. אף לא אחד מהמשתתפים בניסוי חלה במחלה וכך הצליח להוכיח שהמחלה לא מועברת באמצעות חיידקים ושאינה מדבקת. למרבה הצער, הקהילה המדעית עדיין דחתה את ממצאיו הברורים והוא הלך לעולמו מבלי שזכה לקבל את ההכרה לה היה ראוי.

מה הם הגורמים לפלגרה?

רק בשנת 1937 התגלה כי הגורם למחלה הוא מחסור בניאצין, הנמצא בין היתר בקליפת גרעין החיטה ותוך שלוש שנים מגילוי הגורם, המחלה נעלמה כלא הייתה מארצות הברית. נהוג לסווג את הגורמים השונים לפלגרה, לשתי קבוצות עיקריות. בקבוצה הראשונה נכללים כל הגורמים הקשורים לתזונה לקויה ואילו בקבוצה השנייה כלולים גורמים שונים הקשורים לספיגה לקויה.

כשהמחסור בוויטמין B3 נובע כתוצאה מצריכה לא מספקת של הוויטמין, המחלה מוגדרת כפלגרה ראשונית וכאשר המחסור נוצר בעקבות ספיגה לקויה, המחלה מוגדרת כפלגרה משנית. פלגרה ראשונית שכיחה בעיקר באוכלוסיות עניות מאוד, הניזונות ממזון חד גוני ודל ובנוסף ניתן לראות שכיחות מסוימת של המחלה בקרב קשישים, בקרב אלכוהוליסטים וכן בקרב דרי רחוב.

הראשון שתיאר את המחלה בקרב אוכלוסייה ענייה, היה Gasper Casal בשנת 1762. הוא הבחין בתסמינים של פלגרה באיכרים עניים בצפון ספרד, שניזונו באופן כמעט בלעדי מתירס. התפרחת העורית דמוית הקולר המופיעה סביב הצוואר של החולים, נקראת לפיכך על שמו: "המחרוזת על שם קזל".

פלגרה משנית יכולה להתפתח בקרב אנשים הסובלים מבעיות ספיגה על רקע מחלות ומצבים רפואיים מגוונים כמו אנשים הסובלים משלשול כרוני קשה למשל. אלכוהוליזם במיוחד יכול להוות הן גורם ראשוני והן גורם משני וזאת כיוון שאלכוהוליסטים נוטים למעט באכילה ולהגיע למצב של תת תזונה ובנוסף האלכוהול פוגע בספיגה של ניאצין. כך לדוגמה נכון להיום בארצות הברית, הגורם המרכזי למחסור בניאצין, הוא אלכוהוליזם.

מה הם התסמינים של פלגרה?

התסמינים המרכזיים של המחלה הם שלשול, שיטיון, דרמטיטיס ומוות ורבים מתייחסים אליהם כאל ארבעת ה-D: Diarrhea, Dermatitis, Dementia, Death. שמה של המחלה הוא רמז לתסמין המרכזי שלה, שכן באיטלקית משמעות המילה Pelle, היא עור ומשמעות המילה Agra, היא גס.

החספוס של העור והנוקשות שלו, מהווים את אחד התסמינים הבולטים בשלבים המתקדמים של המחלה. התפרחת העורית האופיינית מופיעה בדרך כלל באזור הפנים, במפתח בית החזה, בצוואר ועל גב כפות הידיים והרגליים. התפרחת העורית מתפתחת באופן סימטרי ומתחילה כאדמומיות המלווה לעתים בשלפוחיות.

התפרחת מגרדת מאוד ומלווה בתחושה של צריבה וכאבים. בנוסף החולים סובלים מבצקתיות בעור. בשלב השני העור נסדק ומתכהה וחלק מהחולים לוקים גם בדלקת ברירית הפה ובשפתיים ומעיבוי משמעותי של הלשון, שהופכת למכויבת ומחורצת.

את התסמינים העוריים מקדימים תסמינים אחרים הכוללים ירידה בתיאבון, הקאות, בחילות, עייפות משמעותית, כאבי ראש, פגיעה בזיכרון, רעד, בלבול מנטלי, תוקפנות, רגישות לעור ועוד.

כיצד מאבחנים פלגרה?

אבחון המחלה מבוסס על ההסתמנות הקלינית ובעיקר על השילוב של שלשול, שיטיון ודרמטיטיס. כמו כן כאשר מבחינים בתסמינים האופייניים במטופל, יש לקחת ממנו היסטוריה רפואית ולקבל מידע בנוגע לתזונה שלו ולבעיות שונות שעשויות לפגוע בספיגה של ויטמינים. את האבחון ניתן להשלים עם בדיקת דם שבה בוחנים את ריכוז הניאצין בדם.

כיצד מטפלים בפלגרה?

הטיפול בפלגרה כולל השלמה של החסר התזונתי. אי לכך, חשוב להבין במסגרת ההליך האבחוני, האם המטופל סובל ממחסור בניאצין כתוצאה מבעיות ספיגה שיש לתקן או כתוצאה מתזונה לקויה.>

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

פורטל שירותי בריאות בישראל

הפורטל המוביל לשירותי בריאות בישראל- פורטל המקום שבו תקבלו את כל המידע והעדכונים העכשווים בנושאי: ביטוחי בריאות ממלכתי בקופות החולים, בריאות האישה, תזונה, אורח חיים בריא, תינוקות וילדים, גיל הזהב רפואה משלימה ועוד.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן