ניתן להגדיר אדם כלוקה בפסיכוזה כאשר על רקע היעדר ביקורת מציאות הוא סובל מקושי לתפקד, כאשר הוא סובל מהזיות ומחשבות שווא במשך חודש לפחות וכאשר ישנה הפרעה קשה בתחומי התפיסה, החשיבה וההתנהגויות היומיומיות הדרושות לצורך ניהול של אורח חיים תקין.
באופן כללי, ניתן לכתוב כי הפרעה פסיכוטית תמיד מצביעה על תפקוד לא תקין של המוח בתחום אחד לפחות מהבאים: רגש, חשיבה, תקשורת, תפיסה ותחושה. בחלק מהמקרים, התפקוד הלקוי מופיע בכל אחד ואחד מהתחומים שהוזכרו לעיל במקביל.
מה הם הגורמים לפסיכוזה?
ראשית, יש לציין כי לא תמיד ניתן לבודד את הגורם לפסיכוזה, כלומר לאתר את הגורם לתפקוד הלא תקין של המוח. עם זאת, במקרים רבים ניתן לקשר את הפסיכוזה לנזק מסוים שנגרם למוח ובמקרה הזה הפסיכוזה מוגדרת כאורגנית. פסיכוזה אורגנית היא פסיכוזה שהופיעה על רקע נזק גופני או מחלה פיזית שפגעו במוח באופן ישיר כשלמעשה כל גורם שהוא שיכול לגרום לנזק מוחי, באופן תיאורטי עשוי להוביל להתפתחות של פסיכוזה אורגנית.
הנזק המוחי יכול להיות תוצאה של זיהום ויראלי, זיהום חיידקי, מחלה תורשתית של מערכת העצבים המרכזית, חבלת ראש, גידול סרטני במוח ועוד. פסיכוזה אורגנית הנחשבת לשכיחה יחסית היא זו הקשורה לשימוש בסמים ובנוסף גם הרעלה והתייבשות עשויות לגרום לנזק מוחי ולבוא לידי ביטוי בפסיכוזה אורגנית.
הפרעות פסיכיאטריות הקשורות לפסיכוזה הן למשל סכיזופרניה, הפרעה דלוזיונלית, הפרעה פסיכוטית רב צורנית חריפה, הפרעה פסיכוטית חריפה דמוית סכיזופרניה ועוד. ישנם ליקויים ביולוגיים רבים שנמצאו כקשורים לסכיזופרניה, כשחלקם קשורים בחוסר התפתחות של קשרים נוירולוגיים במוח ואחרים בהיווצרות של אלמנטים שונים במוח ברמות לא תקינות.
בנוסף, נראה כי לפסיכוזה ישנם מרכיבים גנטיים מסוימים שלא הובהרו עד תום. עדות לכך ניתן למצוא למשל במחקרים שמצאו כי לאדם שאחיו התאום לוקה בפסיכוזה ישנו סיכוי של 35-55 אחוז ללקות בפסיכוזה בעצמו. כמו כן, לתאום לא זהה יש סיכוי הנע בין 5-15 אחוז ללקות בפסיכוזה ובאופן כללי היסטוריה משפחתית של התקפים פסיכוטיים מגדילה את הסיכון ללקות בפסיכוזה.
מה הם התסמינים של פסיכוזה?
הפסיכוזה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון תסמינים, כשבין היתר מדובר על התסמינים הבאים:
- מחשבות שווא – בין היתר מדובר במחשבות גדלות, מחשבות רדיפה ועוד.
- הזיות – שמיעה של קולות שלא נשמעים במציאות, הרחה של ריחות שלא קיימים, הזיות ויזואליות מסוגים שונים ועוד.
- דיבור לא מאורגן – חוסר יכולת לדבר בצורה ברורה המבטא חוסר יכולת לחשוב בצורה מאורגנת. דיבור אסוציאטיבי מאוד, מהיר, המאופיין בגיבוב של מילים ובחוסר קוהרנטיות.
- סטיות בתחום המחשבה – נטייה להתרחק מהמציאות ואיבוד של הרצף הנורמטיבי של המחשבות. לעתים יסבלו הלוקים בפסיכוזה מקיפאון מחשבתי, כלומר חוסר יכולת להמשיך את רצף המחשבה במשך זמן רב.
- חוסר יציבות רגשית – רגישות יתר לאירועי חיים שגרתיים, תגובות רגשיות שלא הולמות את הנסיבות, ריקנות רגשית, אדישות, יכולת לחוש רגשות מנוגדים בו זמנית ועוד.
- התנהגות חריגה – הופעה לא שגרתית, לבישת בגדים שלא תואמים את מזג האוויר, קושי להתנהג באופן מכוון מטרה ועוד.
כיצד מאבחנים פסיכוזה?
האבחון של הפסיכוזה מתנהל על ידי פסיכיאטר בהתבסס על התמונה הקלינית, כאשר במהלך האבחון יש לנסות לאתר את המקור להפרעה ולתסמינים מהם סובל המטופל.
ישנם קריטריונים שונים לאבחון ההפרעות השונות המבוססים על התסמינים השונים, משך ההפרעה, אופי ההתפרצות ועוד. כמו כן, חשוב מאוד לנסות לאתר גורמי סיכון שונים לפסיכוזה כמו לדוגמה שימוש בסמים, היסטוריה של אשפוזים פסיכיאטריים ועוד.
במקרים רבים בני המשפחה או חבריו של הנבדק ייקחו חלק בתהליך האבחון, כיוון שלא בכל מקרה ניתן יהיה לקבל מידע מהימן ורלוונטי מהמטופל עצמו.
כיצד מטפלים בפסיכוזה?
הטיפול בפסיכוזה משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחותה. אם מדובר בפסיכוזה שמקורה בנזק מוחי, הרי שאם מדובר בנזק הפיך, על ידי תיקון הנזק ניתן יהיה להביא להחלמה מלאה. לעומת זאת, כשמדובר בהפרעה פסיכיאטרית, הטיפול לרוב יהיה תרופתי ויתבסס על תרופות פסיכיאטריות אנטי פסיכוטיות הניטלות באופן כרוני.
במקרים מסוימים ייעשה ניסיון לטפל באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי שבמהלכו מסייעים למטופל לשפר את בוחן המציאות שלו ולחדד את יכולת ההבחנה שלו בין המציאות להזיות ולמחשבות השווא. ישנם חולים המופנים לייעוץ תעסוקתי, אחרים פונים לטיפולי פסיכותרפיה המסייעים להם להתמודד עם הקשיים היומיומיים שהם חווים ועוד.
>