פרקינסון היא מחלה נוירולוגית שפוגעת ביכולת המוטורית של הגוף. מבחינה אנטומית, המחלה מתבטאת בהרס ממושך של נוירונים, תאי המוח, באזור גרעיני הבסיס במוח. אזור זה אחראי לשליטה ובקרה על תנועות הגוף, באמצעות שחרור חומר כימי הקרוי דופמין.
חולי פרקינסון סובלים ממחסור בדופמין, אך לא ברור מה הגורם לכך: נראה כי קיימת השפעה גנטית, אך מעורבים גם גורמים סביבתיים. בין היתר, מחקרים מצביעים כי חלק ממקרי המחלה מקורם בהרעלת מתכות או חומרי הדברה.
בנוסף, נראה כי אנשים הסובלים מבעיה במנגנון ניקוי הרעלים בכבד נוטים יותר לחלות במחלה, אולי משום שהם רגישים יותר להרעלה. בכל אופן, הגורמים למחלה עדיין לא ידועים לחלוטין ויש עוד מקום למחקר ענף בנושא.
באיזה גיל מופיעה המחלה?
המחלה מופיעה לרוב לאחר גיל 50, והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. יחד עם זאת, ישנם מקרים של פרקינסון המופיע בגיל מוקדם יותר. גם למין ישנה השפעה: קיימת שכיחות גבוהה יותר של חולי פרקינסון בקרב גברים מאשר בקרב נשים.
הסימנים הראשונים להופעת המחלה
הסימנים הראשונים של המחלה קשים לזיהוי. לרוב מדובר ברעד כמעט בלתי מורגש באחת הגפיים, או בהצמדת הידיים לגוף בשעת הצעידה. סימנים נוספים הם שינוי הבעת הפנים- שהופכת מעט "קפואה", וכן האטה של הדיבור, לעתים בליווי מלמול. סימנים אלה יכולים להימשך חודשים ואף שנים.
מאוחר יותר יופיעו סימנים שקשה לפספס, כאשר הסימנים יהיו תמיד קשים יותר בצד שבו הופיע ראשון הרעד: רעד משמעותי בגפיים, רעד באזורים שונים בפנים, בעיקר בלסת ובעפעפיים ונוקשות של איברים שונים בגוף. התנועות הופכות איטיות ובלתי- חלקות, ויש ירידה ביכולת שיווי המשקל. לכן חשוב להקפיד על פעילות גופנית וטיפול פיזיותרפיה. להרחבה בנושא: אתר חולי פרקינסון
התסמינים הנפוצים
סימנים נוספים שמופיעים בהמשך אצל מרבית החולים הם קשיים של ממש בהליכה- צעדים קטנים, גרירת רגליים וכדומה, עד לכדי הזדקקות לכסא גלגלים. יכולת נוספת שנפגעת היא יכולת הדיבור, שמתבטאת בדיבור חלש או מהוסס, שינוי קצבי, בליעת מלים ועוד.
השרירים הופכים נוקשים, במיוחד בגפיים ובעורף. במקרים חמורים תופעה זו גורמת לכאבים. הפגיעה ביציבה מתגברת עם הזמן ולעתים גורמת לכיפוף הגו וכן לחוסר איזון עד לסכנת נפילה.
ישנה פגיעה בתנועות לא רצוניות כגון מצמוץ, הנעת הידיים בהליכה והנעת שרירי הפנים.
טיפול בפרקינסון
אמנם מחלת הפרקינסון היא מחלה קשה שאינה ניתנת לריפוי, אך ישנם טיפולים שונים שעוזרים להפחתת הסימפטומים:
- תרופות שונות שהמכנה המשותף שלהן הוא הגדלת אספקת הדופמין למוח. התרופות מסייעות לרעד ולסימפטומים נוספים למשך תקופה של מספר שנים.
הבעיה היא הקושי להגיע לאיזון, כיוון שעם התקדמות המחלה נדרשים מינונים גבוהים יותר ויותר מהתרופה ויחד עם המינון מתגברות גם תופעות הלוואי שכרוכות לרוב בנטילת התרופות.
בין תופעות הלוואי: סחרור, בחילות, בלבול והזיות. בשל כך, לעתים התרופות ניתנות יחד עם תרופות אחרות, או בצורה של שחרור מבוקר. - קיימים מספר ניתוחים, ביניהם ניתוח להשתלת אלקטרודה, המחוברת דרך הגוף אל מכשיר שנשלט על ידי החולה עצמו. באמצעות האלקטרודה ניתן להעביר פולסים חשמליים אל האזור המוחי הפגוע וכך לווסת את הרעד ואת התנועות הבלתי רצוניות לפי הצורך.
- תרופות המסייעות לחולי אלצהיימר יכולות לסייע לדמנציה.
- פעילות גופנית מאוד מומלצת. היא לא מונעת את התקדמות המחלה אך בהחלט מסייעת בתפקוד היומיומי. בעיקר מומלצות פעילויות ארוביות כמו הליכה או שחיה, וכן פעילויות שמסייעות לאיזון כמו טאי- צי או יוגה. נוסף על כך פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח ומביאה להקלה בכאבים.
- עיסוי יכול לסייע לקשיון בשרירים.
- טיפולי פיזיותרפיה מסייעים לתכנון תנועות ושיפור היכולת המוטורית בנסיבות המחלה.
זכויות חולי פרקינסון
אם אחד מבני משפחתכם חולה בפרקינסון זכאי הוא לקבל הטבות וזכויות שונים: במידה והחולה עבר את גיל הפרישה הוא יכול לקבל שעות סיעוד חינם מהמוסד לביטוח לאומי – וכן זכאות להעסקת מטפל עובד זר לטיפול צמוד.
כמו כן ובהתאם לרמת ההכנסה של הקשיש ומשפחתו ניתן לקבל קוד לאישפוז סיעוד בבית אבות סיעודי לתשושי נפש. בנוסף, ניתן לקבל הקלות או זכויות לחולי פרקינסון במוסדות הממשלה השונים.
>