פרקינסוניזם הוא שילוב של הפרעות תנועה ותסמינים כגון רעד,לקות בדיבור או נוקשות שרירים המאפיינים את מחלת הפרקינסון. התופעה נוצרת בשל אובדן תאי עצב המכילים את המעביר העצבי דופמין. מחלת הפרקינסון היא הסיבה הנפוצה ביותר לניוון עצבי ולהתרחשות הפרקינסוניזם. גורמים אחרים כוללים ניוון רב מערכתי, ניוון והרס של קליפת המוח. הניוון קשה לאבחון בשלבים הראשוניים.
פרקינסוניזם יכול גם להיות סימפטום, הנובע משינויים של כלי הדם, שימוש בתרופות מסוימות, זיהומים, הרעלה וסיבות נוספות. שימוש בתרופות החוסמות קולטנים פוסט סינפטיים של הדופמין הם הגורם השכיח ביותר להתרחשות הפרקינסוניזם. תרופות אלה הן תרופות אנטי-פסיכוטיות ונוגדות הקאות.
גורמים
פרקינסוניזם נגרם על ידי מגוון רחב של סיבות הכוללות: פגיעה מוחית המובילה להרס רקמת המוח באזורים מיוחדים, דמנציה, דלקת קרום המוח, איידס, ניוון רב מערכתי, שבץ, מחלת וילסון וגורמים נוספים כמו נזק מוחי שנגרם על ידי תרופות הרדמה במהלך ניתוח, הרעלת פחמן חד חמצני, תרופות המשמשות לטיפול במחלות הנפש או בחילות, הרעלת כספית, הרעלות כימיות אחרות ושימוש בסמים.
פרקינסוניזם כלי הדם הוא אחת הצורות השכיחות. מצב זה משפיע על אנשים הסובלים מאספקת דם מוגבלת למוחם, בייחוד אנשים סוכרתיים מבוגרים. חולי שבץ נמצאים בסיכון מוגבר אף הם.
תסמינים
בשנים האחרונות, זוהו ההשלכות התפקודיות והאנטומיות כפועל היוצא מאובדן הדופמין במבנים מסויימים במוח, גרעיני הבסיס ובאזורים כמו התלמוס וקליפת המוח. ידע זה תרם באופן משמעותי לחוקרים להבנת הקשר בין הניוון של תאי העצב האחראיים על שחרור דופמין במוח לבין מחלת הפרקינסון והפרקינסוניזם. ממחקרים שבוצעו בתחום, ניצפו שינויים מורכבים ביכולת הקוגניטיבית והמוטורית של הגוף בשל הניוון העצבי. הפגיעה ברקמות המוח משפיעה על התנועה, החשיבה ועל הזכרון ויוצרת סימפטומים הייחודיים לפרקינסוניזם.
התסמינים כוללים מראה של פנים קפואות, קושי לשלוט על התנועה, חולשה, שינויים בקול, נוקשות שרירים, רעד בעת מנוחה, בלבול ואובדן זכרון.
ההבדל בין פרקינסוניזם לבין הפרקינסון
פרקינסוניזם הוא מונח כללי שמתייחס לכל קטגורית המחלות הנוירולוגיות שגורמת להאטת התנועה. הקשת הרחבה של הקטגוריות כוללת את הצורה הקלאסית של מחלת הפרקינסון, גרסאות רבות אשר אינן טיפוסיות, המכונות לעתים כתסמונת פרקינסון פלוס, וכל מחלה אחרת במוח המדמה את מחלת הפרקינסון, כמו הידרוצפלוס או פרקינסון הנגרם כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות.
בכל המקרים של הפרקינסוניזם, ללא חשיבות בסיבה, קיימת הפרעה במערכת הדופמין בגרעיני הבסיס – חלק במוח השולט על הפעילות המוטורית (תנועה). בכל המקרים, מחסור של דופמין מוביל לשילוב אופייני של רעד, איטיות, נוקשות וחוסר יציבות במהלך עמידה.
אבחון
תשאול רפואי המתמקד בתהליך ההדרדרות של הסימפטומים, היסטוריה רפואית ותשאול בנוגע לנטילת תרופות קודמות, הם שלבים המתלווים לבדיקה הגופנית אצל הרופא והכרחיים לצורך האבחון. לעיתים קשה לבצע את האבחנה בקרב קבוצות גילים מסוימות בשל הדימיון הרב של התסמינים, במיוחד אצל קשישים.
בבדיקה גופנית ניתן לצפות בתנועות בלתי רצוניות, נוקשות שרירים, אובדן יציבות, הליכה איטית או רעד. הרופא ימליץ על ביצוע של בדיקות דם ובדיקות נוספות כדי לשלול מחלות אחרות.
טיפול
כאשר מתעורר החשד כי פרקינסוניזם נגרם בעקבות שימוש בתרופות מסוימות, הרופא עשוי להמליץ על החלפת התרופה באחרת או הפסקת נטילתה. במקרה בהם התסמינים מקשים על התפקוד ומונעים מהמטופל לבצע את פעילותו היומיומית, הרופא עשוי להמליץ על טיפול תרופתי. תרופות המשמשות לטיפול במצב זה יכולות לגרום לתופעות לוואי חמורות. חשוב להכיר את תופעות הלוואי. הפסקת התרופה בדרך כלל משיבה את המצב לקדמותו תוך מספר שבועות עד להיעלמות התסמינים.
>
