הליך הלידה מסתיים ברוב המקרים בהצלחה, עם זאת ככל פרוצדורה רפואית, יש בו סיכונים, וכידוע, תביעות של רשלנות בלידה ובהריון נחשבות לשכיחות מאוד. רשלנות רפואית בלידה יכולה להתרחש בשל טעות בשיקול דעת, החלטה שגויה, או מחדל מצד הרופאים והצוות, שגרם לנזק בלתי הפיך ליילוד ו/או לאישה.
תנאים להוכחת רשלנות רפואית
כדי לטעון לרשלנות רפואית צריך להוכיח מספר תנאים :
הפרת חובת זהירות בין הרופא והמטופל
על הרופא המטפל חלה חובת זהירות כלפי המטופלת. עליו לעמוד בסטנדרט הנדרש מ"רופא סביר" באותן הנסיבות. כאשר הרופא והצוות הרפואי חורגים מסטנדרט זה, ועקב כך נגרם נזק לתינוק או לאישה, יתכן שקיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית.
צריך להוכיח שהייתה קיימת חובת זהירות ואחריות של הצוות המטפל כלפי האישה והיילוד, וחובת האחריות הזו הופרה על ידם.
קשר סיבתי – צריך להוכיח קשר של סיבה בין הנזק שנגרם, ובין ההתנהלות במהלך ההיריון והלידה – כלומר, יש להוכיח כי כתוצאה מהטיפול הרשלני נגרם הנזק.
ללא נזק אין עילת תביעה
נזקים ליילוד הם בין היתר פיגור, שיתוק מוחין, שנגרמו בגלל שלא זוהתה מצוקה עוברית והעדר חמצן; שברים בגולגולת, דימום במוח שנגרמו כתוצאה מביצוע רשלני של לידת ואקום או מלקחיים; זיהומים, דלקות, קרעים ברחם, שטפי דם, קרישי דם, שנגרמו בין היתר כתוצאה מניתוח קיסרי שבוצע ברשלנות, וכולי.
דוגמאות למקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה:
צוות רפואי לא אבחן כי העובר נמצא במצוקה ולא פעל לזירוז הלידה דבר שגרם נזק ליילוד;
ביצוע בלתי מקצועי/מיומן של לידת מכשירים או של ניתוח קיסרי;
העדר מעקב אחרי היולדת;
אי אבחנה של רעלת הריון;
בחירה בלידה מכשירנית כאשר לא התקיימו התנאים שמתאימים לכך, ועקב כך נגרמו נזק לאישה וליילוד;
לא התחשבו בהיסטוריה רפואית של האישה, או במחלות רקע שלה שדורשות התייחסות מיוחדת;
ביצוע לא מיומן או מקצועי של הלידה;
כאשר לא מקבלים מהיולדת הסכמה מדעת לניתוח, או ללידת מכשירים, ולא מסבירים לה על ההליך הסיכונים והסיכויים;
לא נבחרה שיטת לידה מתאימה בהתחשבות במצבו ובתנוחתו של העובר; (למשל עובר גדול או עובר שנמצא בתנוחת עכוז);
לידה שהסתבכה והביאה את האישה למצב של סיכון, ועקב כך לצורך בניתוח קיסרי או לידה מכשירנית;
רשלנות רפואית בהיריון
רשלנות בתקופת ההיריון עלולה להשפיע על הלידה ועל בריאותו של היילוד. רשלנות בהריון נטענת בדרך כלל בגלל מחדל של מעקב רשלני ואי אבחון של מומים מולדים בעובר, אי פענוח נכון של בדיקות אולטראסאונד ואי גילוי מחלות ומומים, ביצוע רשלני של בדיקות שגרם נזק לעובר, אי הפניה לבדיקות נוספות כאשר יש חשד למום, אי הפניה לבדיקות אולטראסאונד מתקדמות וגם כאילו שלא כלולות בסל הבריאות, אי הפניה לבדיקות גנטיות כדי לשלול מחלות ומומים גנטיים, העדר מעקב הריון מסודר, וכולי.
גם כאשר לא נותנים לבני הזוג מידע לגבי תוצאות הבדיקות, ולא ממליצים לסיים את ההיריון כשמתגלה חשד לפגם גנטי – מדובר ברשלנות רפואית. כתוצאה ממחדלים כאילו האישה מחמיצה את האפשרות לבחור אם להמשיך בהריון או להפסיקו, וכתוצאה מכך עלולה ללדת ילד שסובל ממום גנטי ו/או ממחלה קשה.
ייעוץ של עורך דין מומחה
כאשר מתעורר חשד למעשה רשלנות שארע בזמן ההיריון או בלידה, חשוב לפנות בהקדם לעורך דין מומחה בתחום הרשלנות רפואית ולהביא בפניו מסמכים רפואיים, כדי לבחון אם יש צורך בהגשת תביעת רשלנות רפואית וסיכויים לקבל פיצויים.
צריך לקחת בחשבון שלצורך ניהול התביעה, תידרש חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הרפואי, אשר יבחן אם הטיפול שקיבלה האישה היה סביר בנסיבות הספציפיות של המקרה, ויכתוב חוות דעת שתוגש לבית המשפט.
הוכחת תביעת רשלנות: כלל, הנטל להוכיח את התביעה חל על התובעים. עם זאת, כאשר הרשומות הרפואיות המצויות בידי הנתבעים לוקים בחסר, אזי הנטל להוכחת התביעה מתהפך, כלומר על הנתבעים יהיה להוכיח שהם לא התרשלו באותו המקרה.
עוד בנושא: עומס, שחיקה וטעויות אצל רופאים
>