אחד מכל שלושה ילדים וכאחד מכל עשרה מבוגרים, המהווים סך הכול בין עשרה לעשרים אחוז מהאוכלוסייה הכללית, חולים בשפעת מדי שנה. עם זאת, רוב החולים לא יסבלו מסיבוכים כלשהם, שכן מערכת החיסון האנושית מסוגלת להתמודד עם הנגיף שגורם למחלת השפעת ללא קושי רב. אי לכך, הסיבוכים של מחלת השפעת, שעשויים להיות חמורים ואף להוביל למותו של החולה, מתפתחים ברוב המקרים על רקע חולשה ניכרת של מערכת החיסון.
במדינת ישראל בכל שנה הולכים לעולמם בין 500 ל- 1000 חולי שפעת כתוצאה מסיבוכי המחלה לפי ההערכות של משרד הבריאות ואילו בארצות הברית הולכים לעולמם מדי שנה כ- 36,000 חולים. הסיבוכים של מחלת השפעת שכיחים בעיקר בילדים מתחת לגיל שנתיים ובמבוגרים על גיל 65, באנשים הסובלים ממחלות כרוניות ובנשים הרות. יחד עם זאת, ישנם לעתים נגיפים אלימים במיוחד של שפעת, הגורמים לסיבוכים גם בקרב מבוגרים בריאים בשכיחות גבוהה יחסית. במאמר שלפניכם נפרט אודות הסיבוכים האפשריים השונים.
מה הם הסיבוכים השכיחים ביותר של המחלה?
הסיבוך המרכזי של מחלת השפעת, המוביל לרוב מקרי התמותה כתוצאה מהמחלה הוא דלקת ריאות חיידקית. למעשה במקרים רבים דלקת ריאות חיידקית מתפתחת לאחר מחלה אחרת בדרכי הנשימה, כאשר ברוב המקרים החיידקים שגורמים לדלקת החיידקית לאחר שפעת הם מסוג סטפילוקוקוס או פנאומוקוקוס. סיבוך פחות שכיח, הגורם בהתאם לשיעורי תמותה נמוכים יותר, הוא דלקת ריאות נגיפית, כלומר דלקת ריאות הנגרמת על ידי אותו הנגיף שגרם להתפרצות השפעת.
באופן כללי ישנו פוטנציאל להתפתחות של מגוון זיהומים שונים לאחר שפעת כשבין היתר מדובר בזיהום בסמפונות, בסינוסים ובאוזן התיכונה. כמו כן חולי שפעת, לרבות חולים בעלי מערכת חיסונית תקינה, נמצאים בסכנת התייבשות על רקע ההזעה המוגברת שמקורה בחום הגבוה ועל רקע השלשולים המופיעים ברבים מהחולים.
סיבוכים פחות שכיחים
רוב הציבור מודע לסיבוכים של מחלת השפעת הקשורים למערכת הנשימה. עם זאת, המודעות לסיבוכים הפחות שכיחים של המחלה, נמוכה יותר באופן משמעותי. כך לדוגמה, רבים לא מודעים לכך שחולי השפעת עשויים לסבול מסיבוכים נוירולוגיים שונים. במחקר שנערך בנושא זה, נמצא כי בקרוב לעשרה אחוז מהילדים שאושפזו כתוצאה ממחלת השפעת, התפתחו סיבוכים נוירולוגיים, בדגש על אנצפליטיס (דלקת המוח), אנצפלופתיה ופרכוסים.
סיבוכים נוספים שרמת המודעות אליהם נמוכה יחסית הם סיבוכים הקשורים לפגיעה בשרירים. כך לדוגמה בשני שליש מהמקרים של דלקת קרום ושריר הלב הגורם לדלקת הוא זיהום, כאשר זיהום נגיפי הוא הסוג השכיח ביותר. נגיפי השפעת מסוג A ו- B הם בין הנגיפים הידועים כמסוגלים לגרום לדלקת קרום ושריר הלב, לצד נגיף אבעבועות הרוח, חצבת, חזרת, פוליו, אדמת ועוד.
אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה?
חשוב לגשת לבדיקת רופא בכל מקרה שבו החולה לא צורך מספיק נוזלים, שכן כפי שציינו, חולי השפעת נמצאים בסכנת התייבשות. מעבר לכך, אם השתן של החולה כהה או אם אין מספיק שתן, גם אז ייתכן מאוד שהדבר מעיד על צריכת נוזלים לא מספקת. תסמין נוסף שצריך להדליק נורה אדומה קשור למצב ההכרה והתגובתיות של החולה.
במצב תקין, גם במקרה של חום גבוה, החולים אמורים להגיב לסביבה שלהם ולהישאר ערניים. הם אמנם לא יתפקדו כרגיל, אך כן יביעו עניין במתרחש סביבם ויצרו קשר עם הסובבים אותם. אם חולה השפעת לא מתקשר עם הסובבים אותו ולא מביע עניין במתרחש סביבו, יש לפנות באופן מידי לבדיקה רפואית. מצב זה עשוי להצביע על בעיה חמורה במיוחד כאשר הוא מתרחש לאחר ירידת החום.
קראו עוד:
>
