Site icon שירותי בריאות בישראל

תסמונת שחלות פולציסטיות (Polycystic ovary syndrome)

מערכת הרבייה הנשית מכילה איברים רבים, חשובים והכרחיים לתפקוד פיזיולוגי נורמאלי של האישה במהלך החיים. השחלות הן זוג איברים חשובים מאוד במערכת הרבייה הנשית, לשחלות תפקידים רבים, כגון: ייצור ביציות, סינתזה של ההורמונים הנשיים (פרוגסטרון ואסטרוגן) וכדומה. כשליש מהאוכלוסייה הנשית הכללית, סובלת בדרך זו או אחרת מתסמונת שחלות פוליציסטיות.

שחלות פוליציסטיות שונות משחלות רגילות, בכך שהם גדולות יותר (פי 1.5 עד פי 3) ועל גבי השחלות ניתן למצוא מספר גדול של  זקיקים או ציסטות קטנות. באמצעות בדיקת אולטרא סאונד, ניתן לראות את המבנה הייחודי של השחלות הפוליציסטיות, אשר נראות כמו "מחרוזת פנינים".

באופן פיזיולוגי ונורמאלי בכל חודש, אצל אישה בגיל הפריון, גדלים זקיקים קטנים על גבי השחלות אשר "מתפוצצים" בזמן הביוץ החודשי. בנשים הסובלות מתסמונת שחלות פוליציסטיות, לעיתים אין ביוץ ואין שחרור של ביצית ולכן על גבי השחלות שלהן יש באופן תמידי ציסטות או זקיקים קטנים.

מה גורם לתסמונת שחלות פוליציסטיות?

עד היום, עדיין לא ידוע מהו הגורם הראשי לתסמונת זו. ממחקרים רבים אשר נעשו בתחום זה, נמצא כי ייתכן שנשים הסובלות מרמות גבוהות של אינסולין בדם, תהיה עלייה בייצור ההורמונים הזכריים (טסטוסטרון). כמו כן, ייתכן ויש קשר גנטי לתסמונת, אך השערה זו עדיין נחקרת.

אבחון

על מנת לאבחן את התסמונת, יש לערוך מספר בדיקות דם לגילוי הרמה בדם של הורמונים כגון: רמות של הורמון ההצהבה (LH), רמות ההורמון מגרה הזקיקים (FSH) ורמות של ההורמונים האנדרוגניים (טסטוסטרון).

כאשר הורמונים אלו נמצאים ברמות גבוהות, ניתן לחשוד שמדובר בתסמונת שחלות פוליציסטיות, אך יהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות, כגון: בדיקת אולטרא סאונד וגינאלי והימצאות תסמינים מסוימים בכדי לאשש את האבחנה.

בבדיקת אולטרא סאונד וגינאלי יהיה ניתן לראות את השחלות גדולות מהרגיל ועליהם ציסטות רבות, צריכות להופיע לפחות 12 ציסטות, על כל שחלה, בקוטר של 2 עד 9 מ"מ ונפח השחלה יהיה בנפח מעל 10 מ"ל.

תסמינים

נשים המאובחנות בתסמונת שחלות פוליציסטיות יכולות לעבור את מרבית חייהן ולא לדעת כלל (בשל מחסור התסמינים), שהן סובלות מהתסמונת. אך למרבית הנשים עלולים להופיע הסימפטומים הבאים, ברמות שונות:

טיפול בשחלות פוליציסטיות

מכיוון, שאין דרך לרפא את האישה הסובלת מתסמונת זו, הטיפול הוא בעיקרו תסמיני ותלוי באם האישה מעוניינת להרות או שלא. הטיפול התסמיני כולל: טיפול קוסמטי להסרת שיער העודף, שינוי בהרגלי התזונה באמצעות הפחתת מאכלים המכילים רמות גבוהות של סוכרים, כולסטרול ושומנים, ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע, לפחות 3 פעמיים בשבוע, נטילת גלולות למניעת הריון.

לנשים המעוניינות להרות ובשל התסמונת יש להן בעיה בביוץ, ניתן תחילה תרופה בשם: איקקלומין. תרופה זו תסייע ביצירת ביוץ חודשי. תרופות נוספות מועילות כוללות: גלוקומין או גלוקופאג', תרופות להפחתת ייצור רמת ההורמונים הזכריים (האנדרוגנים).

הרפואה האלטרנטיבית מציעה צמחי מרפא כגון: ויטקס, אורטיקה, סרנואה וכדומה, אשר יכולות לסייע להחזרת האיזון ההורמונאלי לגוף האישה.>

Exit mobile version