אחת מתופעות הלוואי הפחות ידועות של תרופות מסוימות היא נשירת שיער, שיער באופן כללי הינו פגיע ורגיש ומושפע משינויים פיזיולוגיים, נפשיים וסביבתיים.
השיער משקף את המצב הבריאותי ומגיב באופן חיובי לגורמים כגון תזונה נאותה, שלווה ומצב רוח חיובי. מנגד, מצבי חסך בחומרים מזינים חיוניים, מתח ושינויי חיים קיצוניים, משפיעים באופן שלילי על בריאות השיער.
אחת מדרכי הביטוי של הגוף למצבים שליליים היא נשירת שיער, לעתים קלה ולעתים מסיבית היכולה לנבוע משינויים פנימיים וחיצוניים.
נשירת שיער כתופעת לוואי של תרופות
תרופות נועדו לשפר את הבריאות, אך תופעות לוואי הן חלק כמעט בלתי נפרד מהטיפול, ונשירת שיער היא אחת מהן.
השפעת התרופות
תרופות הגורמות לנשירת שיער יוצרות שינויים במחזור הצמיחה של השיער, נשירה בשלב הצמיחה לרוב מאפיינות טיפול כימותרפי, מצב הגורם לשיבושים בחלוקת תאי השיער ומניעת צמיחתו התקינה והתחדשותו, סוג זה של נשירה מופיע תוך מספר ימים עד מספר שבועות מרגע התחלת הטיפול.
קיימות תרופות נוספות המתערבות בשלב הביניים של הצמיחה בו זקיק השיער משחרר את השיער אל הקרקפת וכן בשלב המנוחה בו השיער מפסיק לצמוח ולאחר נשירה מוחלף בשיער חדש. חלק מהתרופות גורמות לשיער להיכנס למצב מנוחה בשלב מוקדם מדי ולגרום לנשירה. נשירת שיער שלא כתוצאה מטיפול כימותרפי תופיע לרוב לאחר 2-4 חודשים מהתחלת הטיפול התרופתי.
תרופות הגורמות לנשירת שיער
מלבד התרופות הכימותרפיות ישנם סוגים נוספים של תרופות הגורמות לנשירת שיער המתחלקות למשפחות
נוגדי דיכאון – נוגדי דיכאון טריציקליים וכן נוגדי דיכאון מקבוצות SNRI ו-SSRI עלולים לגרום לנשירה
תרופות לאפילפסיה – כגון סודיום ואלפרואט גורמת לנשירת שיער בקרב 10%-3% מהמשתמשים בה
תרופות לטיפול בפצעי בגרות – רטינואידים הם נגזרות של ויטמין A המשמשים כטיפול נפוץ בפצעי בגרות, ויטמין A דווקא אמור להגן על השיער אולם מינונו הגבוה בתרופות אלה עלול לגרום לנזק לזקיק השיער ולהוביל לנשירה
תרופות ליתר לחץ דם – עלולות לגרום לנשירת שיער זמנית.
תרופות נוספות הן תרופות לדילול דם וגלולות למניעת הריון.
מניעה והתמודדות
אם תרופה מסוימת מובילה לנשירת שיער, התסמינים יתחילו כעבור חודשיים עד ארבעה חודשים מהחלת נטילת התרופה וכן כי מדובר בתרופה העלולה לגרום לנשירת שיער. במרבית המקרים, המצב הינו הפיך וברגע שמפסיקים ליטול את התרופה, צמיחת השיער מתחדשת.
במידה והמצב פוגע בכם באופן חמור, ניתן לבדוק תרופות זהות ללא אותה תופעת לוואי מבלי לגרוע מיעילות הטיפול. ההתמודדות עם התופעה מוגבלת וישנן דרכים להפחית את עוצמתה כדוגמת חבישת כובע קרח במצבים של לקיחת תרופות כימותרפיות.
הכובע מקרר את הקרקפת ומקטין בכך את כמות התרופה המגיעה לזקיקי השיער, דרך זו עשויה לצמצם את ממדי הנשירה וניתן למצוא את הכובע בבתי החולים, אולם ישנם מוסדות אונקולוגיים המתנגדים לשימוש בו. בתרופות אחרות הגורמות לנשירה ניתן להשתמש בתכשיר מינוקסידיל באופן חיצוני וגברים אף יכולים ליטול פינאסטריד, בכל מקרה יש להיוועץ עם רופא המשפחה או עם רופא עור.
>
