ישנם שלושה זוגות של בלוטות רוק: בלוטות הפארוטיד (parotid) על הצד הפנימי של הלחיים, בלוטות submandibular ברצפת הפה ובלוטות sublingual מתחת ללשון. מעבר לכך, ישנם גם כמה מאות בלוטות רוק קטנות ברחבי הפה והגרון. ניקוז הרוק לתוך הפה נעשה דרך צינורות קטנים.
הגורמים הבאים יכולים לגרום לרגישות יתר לזיהום של בלוטות הרוק: גיל מעל 65, היגיינת פה לקויה, אנשים שלא התחסנו מעולם כנגד חזרת ומגוון מצבים כרוניים כמו נשאי HIV, תסמונת סיוגרן, סוכרת, תת-תזונה, אלכוהוליזם ובולימיה.
גורמים לדלקת בבלוטות הרוק
זיהום בבלוטות רוק, או sialadenitis הינו זיהום חיידקי של בלוטת הרוק. המיקום הנפוץ ביותר הינו בלוטת הפרוטיד. זיהום זה עלול לגרום לצינור להיחסם על ידי יצירת גוש כואב בבלוטה, התנקזות מוגלה והרגשה של טעם רע בפה.
Sialadenitis שכיח יותר במבוגרים עם אבני רוק, אולם הוא יכול להופיע גם בתינוקות בשבועות הראשונים שלאחר הלידה. אם זיהום זה אינו מטופל, הזיהומים בבלוטות הרוק יכולים לגרום לכאב חמור, חום גבוה, ומורסה (אוסף של מוגלה).
זיהומים נגיפיים כמו חזרת, שפעת ואחרים עלולים לגרום לנפיחות של בלוטות הרוק. נפיחות בבלוטות הפרוטיד אשר מתרחשת בשני צדדי הפנים, מתבטאת במראה של "לחי סנאי".
נפיחות בבלוטות הרוק בחזרת הן נפוצות, ומתרחשות בכ-30% עד 40% מזיהומי החזרת. בדרך כלל, הנפיחות תיראה כ-48 שעות לאחר תחילת תסמינים אחרים כמו חום וכאב ראש. מחלות נגיפיות אחרות אשר עלולות לגרום לנפיחות של בלוטות הרוק כוללות את נגיף אפשטיין-באר (EBV), ציטומגלווירוס CMV) Coxsackievirus), ונגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV).
מהם התסמינים?
סימפטומים המעידים על זיהום של בלוטות רוק עלולים לא להיות מספיק מדויקים ולהחשיד גם למצבים אחרים. לכן, על הרופא המאבחן לוודא בדייקנות את התופעות. האדם יתלונן על טעם חריג ורע הנמצא באופן קבוע בפה, חוסר יכולת לפתוח את הפה באופן מלא, אי נוחות או כאב בעת פתיחת הפה לאכילה, מוגלה בפה, פה יבש וכואב, כאב בפנים, אדמומיות או נפיחות מעל הלסת, מתחת ללסת, או בחלק התחתון של הפה, נפיחות של הפנים או הצוואר וסימנים לא ספציפיים של זיהום, כגון חום או צמרמורות.
איך מאבחנים את הדלקת?
אין מבחנים כמותיים טובים בכדי לאבחן דלקת או בעיה בבלוטות הרוק. עם זאת, נפיחות עקב חסימה של צינור רוק מאובחנת לאחר לקיחת אנמנזה רפואית ודיווח על כאבים.
כדי לאבחן גורמים אחרים לנפיחות, לפעמים נדרשת ביופסיה בכדי להשיג דגימה של רקמת בלוטת הרוק ולבחון אותה תחת מיקרוסקופ. גורמים אחרים לחסימה יכולים להיות מזוהים על ידי טכניקות חדשות יותר המשתמשות בצינורות קטנים לצפייה (אנדוסקופים).
במידה ולא ניתן לבצע את האבחון על ידי בדיקה גופנית, ניתן לבצע בדיקות הדמיה מסוימות, כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT), ובדיקת אולטרה סאונד.
דרכי טיפול בדלקת בבלוטות הרוק
הטיפול יהיה תלוי בחומרת הזיהום, הסיבה הבסיסית, ובסימפטומים הנוספים כגון נפיחות או כאב. אנטיביוטיקה עשויה לשמש לטיפול בזיהום, במוגלה, או בחום הבקטריאלי. לפעמים יהיה צורך גם בניקוז המורסה בפעולה פולשנית יותר.
מעבר לכך, ההמלצה היא לשתיית שמונה עד 10 כוסות מים ביום עם לימון בכדי לעורר את ייצור הרוק ולשמור על הבלוטות, שטיפת הפה עם מי מלח חמים, מציצת לימונים חמוצים או סוכריות לימון ללא סוכר בכדי לעודד את זרימת הרוק ולהפחית את הנפיחות.
ראו גם:
>