בניגוד לדלקות מקומיות כמו דלקת עיניים או דלקת אוזניים, דלקת בכלי הדם יכולה לפגוע בכל אחת ואחת ממערכות הגוף השונות כיוון שכל אחת ממערכות הגוף מקבלת את ההזנה שלה מכלי הדם ישירות.
הדלקת יכולה להתבטא בצורות שונות ובדרגות חומרה שונות ובמקרים מסוימים אף להביא למות החולה. היא יכולה לתקוף כל אדם ובניגוד למה שרבים חושבים, עלולה לתקוף גם ילדים קטנים ולא רק מבוגרים.
הגורמים להתפתחות של דלקת בכלי הדם
ישנם חמישה גורמים עיקריים שיכולים להוביל להתפתחות של דלקת בכלי הדם בגוף האדם להלן:
- חיידקים – פגיעה של חיידקים בכלי הדם דוגמת ה- Neisseria meningitides יכולה להוביל להופעה של דלקת בכל אחד מכלי הדם שצוינו לעיל.
- פטריות ונגיפים – מלבד חיידקים ישנם פתוגנים שונים כגון וירוס ההרפס או פטריית האספרגיליוס שיכולים לפגוע בכלי הדם ולעורר את הדלקת.
- מערכת החיסון עצמה – מערכת החיסון יכולה לעורר דלקת באחד משני מצבים אפשריים: המצב הראשון הוא כחלק ממלחמתה בפולש זר כגון נגיף או חיידק והשני הוא באופן אוטו אימוני. פגיעה אוטו אימונית היא מצב שבו מערכת החיסון מזהה את כלי הדם עצמו כגורם זר ובהתאם מפתחת נוגדנים נגדו ותוקפת אותו.
- תרופות – ישנם אנשים שרגישים לתרופות מסוימות ממשפחות מגוונות שבתגובה לנטילה שלהן יכולים לפתח דלקת בכלי דם שונים.
- תגובה מערכתית לדלקת מפושטת.
התסמינים של דלקת בכלי הדם
ההתבטאות הסימפטומטית של הדלקת משתנה בהתאם לכלי הדם שנפגעו מהמחלה.
באופן גס ניתן לחלק את הסוגים השונים של הדלקת לשלוש קבוצות עיקריות שנבדלות זו מזו לפי הקוטר של כלי הדם הפגוע באופן הבא: דלקת של עורקים גדולים, עורקים בינוניים ועורקים קטנים.
התסמינים המשותפים לכל סוגי הדלקות הם הופעה של חום, נפיחות, אודם, כאב וחוסר תפקוד באזור הפגוע.
פגיעה בעורק הצדע למשל שנחשבת לדלקת של עורקים גדולים שמופיעה בעיקר בחולים מעל גיל חמישים יכולה לבוא לידי ביטוי בכאבים חזקים באזור הפנים, חוסר תיאבון, חולשה חריפה, אובדן ראייה וכאבי ראש.
לעומת זאת דלקת נמקית מסוימת שנקראת wegner's granulomatosis פוגעת לרוב בריאות ובכליות ועלולה להוביל להידרדרות כלייתית מהירה ואף לאי ספיקת כליות, קוצר נשימה על רקע דלקת ריאות ועוד.
אבחון של דלקת בכלי הדם
כיום ישנן מספר שיטות לאבחון של דלקת בכלי הדם השונים. ראשית מדובר על אבחנה קלינית על פי תלונות החולה שמשלבת בדיקה פיזית קצרה ולא פולשנית. במידה ומדובר על מקרים חמורים יותר, בהם ישנו צורך לאבחן את המלה באופן מדויק, ניתן לערוך בדיקות דם מסוימות על מנת לזהות נוכחות של נוגדנים או של פתוגנים שונים בדם.
במקרים מסוימים ניתן גם לקחת ביופסיה, כלומר דוגמית של רקמה מכלי הדם הפגועים על מנת לאבחן את חומרת הפגיעה אך כיום ישנה אפשרות לבצע הדמיה של כלי הדם הפגועים על ידי מיכון להדמיה רפואית לא פולשנית.
כיצד מטפלים בדלקת?
מאחר והדלקת יכולה להופיע ממגוון רחב של סיבות, להתבטא במגוון תסמינים ולהשפיע בדרגות חומרה משתנות, הרי שהטיפול הרלוונטי נבחר בהתאם לתנאים בשטח ומותאם לכל חולה באופן אישי.
במקרים מסוימים הרופא המטפל ירשום למטופל תרופות אנטיביוטיות בלבד, אך במקרים רבים יהיה צורך לעשות שימוש בסטרואידים. בחלק מהמטופלים ישנו צורך לעשות שימוש בחומרים ציטוטוקסיים כגון אימוראן או ציטוקסאן אך לרוב מתן תוך ורידי של תכשירים אנטיביוטיים יהיה מספק.
בכל מקרה בו מתעורר חשד להופעה של דלקת ישנו צורך לגשת במהירות האפשרית לרופא המטפל על מנת לאבחן את חומרתה כיוון שבמקרים חמורים הדלקת גורמת לנפיחות שלא מאפשרת זרימה תקינה של דם, מה שעלול להוביל לניתוק אספקת החמצן לאיבר זה או אחר ובשלב מסוים לגרום לנמק.
ראו גם:
מחלת קןוואסקי – דלקת חריפה בכלי הדם אצל ילדים
>