אנשים עם הפרעה זו חווים דחף עז למשוך את שיערם החוצה כתוצאה ממתח גובר. לאחר משיכת השיער, הם חווים תחושת הקלה, ותלישת השיער על הראש מובילה לקרחות. טריכוטילומניה עשויה לגרום לרגשות שליליים כגון אשמה.
אדם הסובל מההפרעה עשוי גם להיות נבוך או להתבייש במשיכת השיער שלו, ולנסות להכחיש את התנהגותו או להסתירה. לעתים ההפרעה גורמת לו להרגיש לא מושך ולהוביל להערכה עצמית נמוכה. הפרעת שליטה בדחפים שכיחה יותר בקרב בני נוער וטריכוטילומניה נוטה להשפיע יותר על בנות מאשר על בנים.
מה גורם לטריכוטילומניה?
לא ידוע מה גורם להפרעה זו, אך קיימות מספר תיאוריות. מומחים סבורים שמשיכת השיער היא סוג של התמכרות. ככל שאדם מושך את שיערו יותר, כך הוא רוצה להמשיך לעשות זאת. טריכוטילומניה עשויה להוות השתקפות של בעיות נפשיות. תיאוריות פסיכולוגיות והתנהגותיות מצביעות על העובדה לפיה משיכת השיער עשויה להיות אמצעי להקלת מתח או חרדה.
במקרים מסוימים, הפרעה זו עשויה להוות סוג של פגיעה עצמית, כשאדם פוגע בעצמו בכוונה כדרך לבקש הקלה זמנית ממצוקה רגשית. לעיתים טריכוטילומניה קשורה לרגשות, כגון רגשות שליליים. אנשים רבים הסובלים מההפרעה מושכים את שערם כשיטת התמודדות עם רגשות שליליים או שאינם נוחים, כגון מתח, פסיכוזה, חרדה, שעמום, בדידות, עייפות או תסכול.
זוהי הפרעה כרונית, וללא טיפול, התסמינים עשויים להשתנות בחומרתם
לדוגמא, שינויים הורמונליים של הווסת עלולים להחמיר את התסמינים בנשים. בחלק מהמקרים, אם המצב אינו מטופל, התסמינים עשויים להופיע ולהיעלם במשך שבועות, חודשים או שנים.
התסמינים והסימנים של הפרעה זו כוללים:
משיכה חוזרת ונשנית של השיער – מהקרקפת, הגבות או הריסים, אך לעתים מאזורים אחרים בגוף, ואזורי משיכת השיער עשויים להשתנות עם הזמן.
תחושת מתח גובר לפני המשיכה – או כשאדם מנסה לעמוד בפני הפיתוי למשיכת השיער.
תחושת עונג או הקלה – לאחר תלישת השיער.
נשירת שיער בולטת – כגון שיער מקוצר או דליל או אזורים קירחים על הקרקפת או אזרים אחרים בגוף, כולל ריסים דלילים או גבות שאינן מלאות.
העדפת סוגי שיער מסוימים – טקסים שמלווים את משיכת השיער או דפוסי משיכה כגון כסיסה, לעיסה או אכילת שיער.
משחק עם השיער – כגון שפשופו על השפתיים או הפנים.
ניסיונות חוזרים ונשנים לעצור את משיכת השיער – או לבצע אותה בתדירות נמוכה יותר ללא הצלחה.
מצוקה או בעיות משמעותיות – בעבודה, בלימודים או במצבים חברתיים הקשורים למשיכת השיער.
התנהגות אוטומטית – חלק מהאנשים מושכים את שערם אפילו בלי להבין שהם עושים זאת. למשל כשהם משועממים, קוראים או צופים בטלוויזיה.
אנשים רבים הסובלים מטריכוטילומניה פוגעים אף בעורם, כוססים ציפורניים או לועסים את שפתיהם. לעתים הם מושכים שערות מחיות מחמד, בובות או חומרים כגון בגדים או שמיכות. רוב האנשים עם הפרעה זו מושכים את שיערם בפרטיות ומנסים להסתיר את ההפרעה מאחרים.
אבחון טריכוטילומניה
מבוגרים או הורים למתבגרים הסובלים מהפרעה זו צריכים להתייעץ עם רופא, שייבחן את האזורים שבהם השיער נתלש ולבדוק גורמים אחרים הגורמים לנשירה כגון דלקת עור. כשמדובר בטריכוטילומניה, הקרחות מהוות צורה יוצאת דופן ומשפיעות על צד אחד יותר מהשני.
כדי לאבחן את ההפרעה הרופא מבצע את הבדיקות הבאות:
- בדיקת רמת נשירת השיער.
- שאלות ודיונים לגבי דפוסי נשירת השיער עם המטופל.
- ביטול גורמים אפשריים אחרים של משיכת השיער או אובדן השיער באמצעות בדיקות רפואיות.
- זיהוי בעיות בריאות פיסיות או נפשיות העשויות להיות קשורות למשיכת השיער.
טיפול פסיכולוגי ותמיכה רגשית
פסיכותרפיה היא סוג של טיפול בדיבור בו ניתן להשתמש לטיפול בבעיות רגשיות ונפשיות. הטיפול כרוך בדיון על נושאים רגשיים עם מטפל מיומן.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא סוג של פסיכותרפיה ומומלץ במיוחד לטיפול בהפרעה זו. הוא מסייע למטופל להתמודד עם בעיותיו באמצעות שינוי האופן בו הוא חושב ופועל. גישת טיפול זו ידועה גם בשם טיפול להיפוך הרגלים, כשהמטרה היא לסייע למטופל לשנות את התנהגותו, למשל באמצעות הפחתת התנהגות משיכת השיער.
>