את הלחמית נהוג לחלק לשלושה חלקים: החלק הנע יחד עם גלגל העין, הצמוד אליו למעשה, החלק הצמוד לעפעפיים והחלק הממוקם בין שני החלקים ומחבר ביניהם. החלק המרכזי רפוי יותר על מנת לאפשר את התנועה החופשית של גלגל העין. הלחמית רגישה מאוד לגירויים חיצוניים ולפיכך דלקת הלחמית היא מחלה נפוצה מאוד, כשלמעשה מדובר באחת ממחלות העיניים הנפוצות ביותר.
מה הם הגורמים לדלקת הלחמית?
את הסוגים השונים של דלקת הלחמית נהוג לסווג בהתאם לגורם שהוביל להתפרצות המחלה להלן:
- דלקת לחמית כימית – דלקת הנוצרת כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים שונים. מדובר במצב חירום רפואי, שעשוי להוביל להצטלקויות ואובדן ראיה.
- Giant Papillary Conjunctivitis – דלקת הנגרמת כתוצאה מהרכבה ממושכת יתר על המידה של עדשות מגע.
- דלקת לחמית אלרגית – דלקת זו מופיעה בשתי העיניים במקביל, על רקע רגישות לחומרים שונים כמו לדוגמה אבקני פרחים או דשא.
- דלקת לחמית ויראלית – דלקת זו מתפתחת כתוצאה מחדירת נגיף ללחמית ובדרך כלל התסמינים יופיעו בעין אחת בלבד. הנגיפים השכיחים ביותר הגורמים לדלקת הלחמית הם adenovirus, herpetic herpes simplex ו- enterovirus 70.
- דלקת לחמית חיידקית – דלקת זו נגרמת כתוצאה מחדירת חיידק ללחמית ולרוב תסמיניה יבואו לידי ביטוי בשתי העיניים. החיידקים השכיחים הגורמים לדלקת הלחמית הם staphylococcus aureus, haemophilus influenza ו- streptococcus pneumonia.
- דלקת לחמית אוטואימונית – דלקת שמקורה בנוגדנים עצמיים נגד מרכיבי הלחמית.
מה הם התסמינים של דלקת הלחמית?
התסמינים השכיחים ביותר של דלקת הלחמית הם אדמומיות בלחמית, נפיחות ודמעת יתר. בנוסף לכך, ישנם תסמינים המשתנים בהתאם לגורם הספציפי שהוביל להתפתחות הדלקת. כך לדוגמה לרוב דלקת לחמית נגיפית תופיע על רקע זיהום בדרכי הנשימה העליונות ולכן בנוסף לאדמומיות, לדמעת ולנפיחות יופיעו תסמינים אחרים כמו למשל שיעול, קשיי נשימה וכאבי גרון.
לעומת זאת, דלקת הלחמית ממקור חיידקי לרוב תבוא לידי ביטוי בהפרשה צמיגה בגוון צהבהב מהעין שעלולה לגרום לתחושת דביקות, נפיחות של העפעפיים ועוד. לרוב, דלקת זו מתפתחת בעין אחת, אך תוך יומיים עד חמישה ימים עשויה להתפשט לעין השנייה. במקרה של דלקת אלרגית, ייתכן כי התסמינים יופיעו באופן עונתי, כשבעיקר מדובר על האביב או באופן קבוע, כשמדובר באלרגנים שאינם תלויים בעונות השנה כמו אבק למשל, כשלרוב דלקת אלרגית תגרום לגרד עז בעיניים.
במקרים מסוימים הדלקת תערב לא רק את הלחמית אלא גם את הקרנית, כמו למשל במקרים בהם מדובר בדלקת אטופית של הקרנית והלחמית או בדלקת אביבית של הקרנית והלחמית. במקרים האלו ייתכנו תסמינים נוספים כמו לדוגמה רגישות לאור, תחושה של גוף זר בעין, תחושה של צריבה בעין ועוד.
כיצד מאבחנים דלקת הלחמית?
בדרך כלל, לא יהיה צורך לקחת דוגמית תרבית לבדיקה וזאת כיוון שרוב המקרים של דלקת הלחמית חולפים מאליהם או מגיבים היטב לטיפול אנטיביוטי, במקרים בהם יש בתסמינים בשביל להעיד על זיהום חיידקי. עם זאת, במקרים בהם לפי התסמינים מדובר בדלקת ממקור חיידקי והזיהום לא הגיב לטיפול אנטיביוטי סטנדרטי, יש מקום לבצע בדיקת תרבית לזיהוי הגורם הספציפי לדלקת.
במקרים בהם ישנו חשד לכך שמקור התסמינים בדלקת לחמית אלרגית, ניתן יהיה לבצע בדיקות לבירור האלרגן אליו החולה רגיש (בדיקת patch) וכמובן שלאורך כל התהליך האבחוני יש לבצע אבחנה מבדלת בין דלקת הלחמית למחלות עיניים אחרות שיכולות לבוא לידי ביטוי בצורה דומה מבחינה קלינית. בכל מקרה תהליך האבחון כולל שני שלבים מרכזיים: אבחון עצם קיום הדלקת בלחמית ואבחון הגורם שהוביל להופעת הדלקת.
כיצד מטפלים בדלקת הלחמית?
הטיפול בדלקת הלחמית משתנה בהתאם למידת החומרה שלה ולגורם שהוביל להתפתחותה. ב- 65 אחוז מהמקרים הדלקת חולפת מאליה ללא כל טיפול תוך יומיים עד חמישה ימים.
- הטיפול בדלקת לחמית ויראלית כולל בעיקר טיפול תומך המבוסס על מייצבי תאי מאסט או אנטי היסטמינים, שכן דלקת ויראלית ברוב המוחלט של המקרים חולפת מאליה.
- טיפול בחולים הסובלים מיובש בעיניים יכלול לרוב שימוש בדמעות מלאכותיות.
- במקרים בהם מדובר בחולים הסובלים מדלקת לחמית אלרגית, ניתן יהיה לטפל לרוב עם נוגדי דלקת שאינם סטרואידים או אנטיהיסטמינים ורק במקרים החמורים ביותר יהיה צורך לעשות שימוש בתרופות לשימוש מקומי המכילות סטרואידים.
>