לאור כל זאת מתפתחים מיתוסים סביב המחלה אשר לכאורה מתבססים על עובדות, אך למעשה מדובר בהבנה לקויה של התסמונת:
IBS היא לא "עניין גדול"
הסובלים מתסמונת המעי הרגיז מוקפים באנשים שמתייחסים לתסמינים בשלוות נפש כאילו אין מדובר בבעיה חמורה. גם חלק מהרופאים מתייחסים בקלות יתרה באשר לחומרת הבעיה. אך העובדות מעידות אחרת. קיימת השפעה ישירה על תחומי חיים רבים העלולים להתבטא בפגיעה בקריירה, מערכות יחסים ובריאות פיזית ונפשית.
רבים מהסובלים מהסימפטומים מדווחים על סבל וכאבים נוראים אשר נתקלים באדישות מסוימת המעכבת את הטיפול בבעיה. לאחר טיפול בתסמונת ישנו שיפור ניכר והקלה על מצב החולים ולכן מוטב לו ההתייחסות הייתה כאל בעיה חמורה והטיפול היה מהיר ודחוף יותר מכפי שהינו.
האבחון כרוך בבדיקות רבות ומסובכות
האבחון מבוסס על תיאור הסימפטומים מהם המטופל סובל, רבים מהסובלים מהתסמונת דוחים את המפגש עם הרופא בשל המחשבה כי מדובר בתהליך ארוך, יקר ופולשני.
אך רוב האנשים אפילו אינם זקוקים לבדיקות וההסתמכות על תיאור הבעיה בידי המטופל היא מרכיב מרכזי. סימנים כמו דם בצואה עשויות להביא לביצוע בדיקות פשוטות יחסית של קולונוסקופיה ובדיקות דם.
דיאטה חמורה מרפאת את המחלה
שינויי תזונה משפיעים, אך אינם מרפאים את המחלה ואינם יעילים בכל המקרים. התפריטים המומלצים הם רבים ושונים, ומבטיחים לפתור את המחלה, אך רופאים ודיאטנים מסבירים שהאוכל אינו הגורם להופעת הסימפטומים. חשוב לבצע שינויי תזונה בהתייעצות רפואית בלבד, ואכן חלק מהמזונות מקלים את חומרת התסמינים.
סיבים המהווים את החלק אותו הגוף לא מעכל יכולים להקל על עצירויות אך זו אינה תרופה ולאחדים הסיבים אף מחמירים את הבעיה.
מתח וחרדה גורמים ל-IBS – נסיבות למחלה אינן ברורות לחלוטין אולם ברור כי הבעיה אינה רק בראש של המטופל. אמנם לחץ ודיכאון עלולים להחמיר את הסימפטומים אולם הם אינם גורמים להופעתם, תסמונת זו אינה מחלה פסיכיאטרית ואינה נגרמת על ידי רגשות או מחשבות אלא זהו מצב רפואי אמתי.
שמרים הם גורם למחלה – מיתוס מובהק ושכיח הוא כי קיים קשר בין המחלה לבין שמרים מעיקר מסוג קנדידה, אולם אין מחקר התומך בהשערה זו, ההמלצה להפחית בסוכרים ושמרים בתפריט המזון ובכך להפחית את התפתחות הקנדידה אינה מוכחת כבעלת השפעה חיובית על המחלה.
IBS עלול להוביל לסרטן – לתסמונת המעי הרגיז אין כל קשר לסרטן, התסמינים של המחלה דומים לאלה של מחלת מעי דלקתית אולם מחלה אחת אינה גורמת להופעת השנייה.
לא ניתן להיפטר מהסימפטומים של המחלה – טענה זו אינה מדויקת כלל ועלולה להוביל לטיפול שגוי. בכל מקרה של הופעת התסמינים, יש להתייעץ עם רופא ולקבל טיפול מותאם אישית המאפשר חיים סבירים עם המחלה, תוך נקיטה במאמצים לשיפור ומניעת תסמינים חמורים. רבים מהממצאים מצביעים על כך שמטופלים רבים מדווחים על היעלמות הסימפטומים תוך קבלת טיפול מתאים.
>