כשמדברים על שירותי בריאות, רבים מעלים לנגד עיניהם את הטיפולים הקונבנציונליים, הניתוחים וכן הלאה. אלא שחלק בלתי נפרד מהתהליך, פעמים רבות, הוא שיקום. יש צורך בשיקום, לעיתים ממושך, בשורה ארוכה של מצבים: בעקבות פגיעה משמעותית שעוברים, למשל, או אחרי ניתוח.
שאלה שצריכה להישאל היא מהי המסגרת הכדאית יותר לעבור את השיקום, כאשר יש שתי אפשרויות עיקריות: הראשונה שבהן היא שיקום מוסדי במוסדות ייעודיים הפזורים ברחבי ישראל. האפשרות השנייה, בה נעסוק במאמר הנוכחי, היא שיקום בבית.
מהו בעצם שיקום בבית?
שיקום בבית מבוסס על העקרונות העיקריים של שיקום, כפי שאנחנו מכירים במוסדות השונים, ומוסיף אליהם כמה יתרונות חשובים. הבסיס העיקרי הוא שלכל אדם הזקוק לשיקום מעמידים צוות רחב של מומחים ובעלי מקצוע, עליהם חולש לרוב רופא (שרצוי מאוד שיתמחה בשיקום). צוות זה עשוי לכלול בתוכו אחים.ות, פיזיותרפיסטים.ות, עובדים.ות סוציאליים.ות, קלינאי.ות תקשורת, מרפא.ה בעיסוק ועוד.
תוכנית השיקום נבנית בהתאם לרמה התפקודית של האדם ולקשיים שהוא חווה בנקודת הזמן הנוכחית, עם גמישות ואפשרות לשינויים בעתיד.
לשיקום ביתי יש שורה ארוכה של יתרונות
לשיקום בבית יש כמה יתרונות מרכזיים על פני האלטרנטיבה של שיקום מוסדי. הנקודה החשובה הראשונה היא שאת כל הטיפולים האלה מקבלים בסביבה הביתית, בה האדם הממוצע מרגיש הכי נוח שאפשר. הצוות מגיע לבית המטופל, בהתאם לתוכנית שנקבעה עבורו, כך שאינו צריך לבצע למעשה דבר: עובדה זו הופכת את הטיפול לנגיש יותר, מקלה על שילובו בשגרת החיים וכמובן שגם על ההתמדה בו. מנקודת המבט של בני המשפחה, החיים נעשים פשוטים יותר מכיוון שהם לא צריכים להיות "מטורטרים" או לשבש משמעותית את שגרת החיים שלהן.
שיקום בבית עשוי להציע זמינות גבוהה מאוד של הטיפולים השונים, חלקם אפילו 24 שעות ביממה (בהתאם לצורך). חברות העומדות בחוד החנית בתחום בישראל יכולות להציע את השירות באופן מיידי לאחר הקבלה למסגרת השיקום, כשמנגד ניתן להעמיד את זמני ההמתנה הארוכים המאפיינים את מערך השיקום המוסדי בישראל.
המעבר לזירה הביתית מצמצם חלק מהסיכונים המאפיינים את המוסדות השיקומיים הפועלים בישראל, בעיקר זיהומים למיניהם – מה שהופך את התהליך כולו לבטוח הרבה יותר. ייתכן מאוד ששיקום בבית יהיה יעיל יותר על רקע העובדה שהאדם מתנסה בחלק גדול מהמקרים בביצוע פעולות יום-יומיות בסביבה ה"אמיתית", בניגוד לשיקום מוסדי בו האדם לומד קודם כל כיצד להתנהל בסביבת המוסד השיקומי, השונה מן הסתם מהתנאים השוררים בביתו של האדם המשוקם – כך שיש למעשה צורך בשלב הסתגלות נוסף לאחר מכן.
באילו מצבים שיקום בבית יכול להתאים?
יש תרחישים שונים, די נפוצים, בהם האפשרות לעבור את תהליך השיקום בבית הופכת לאפשרית או אפילו מתבקשת. הראשון שבהם הוא שיקום נוירולוגי, הנדרש לאחר אירועים מוחיים או פגיעות מוחיות מסוגים אחרים. שיקום אורטופדי, התחום הנפוץ השני, מתבקש כאשר האדם חווה פגיעה אורטופדית חמורה המשבשת את תנועתו, או לחלופין לאחר ניתוח אורתופדי. הדוגמה המובהקת לכך היא ניתוח החלפת מפרק הירך למשל, הדורש תקופת שיקום לא קצרה עד להשבת המפרקים לתפקוד מלא והעלמת התסמינים הנובעים מבעיית המפרקים הקיימת.
אופציה מבוקשת אחרת היא שיקום קימום, הנדרש לאחר שאדם חווה ירידה בתפקוד עקב אשפוז ארוך טווח: מצב בו תוכנית הטיפולים שלו חייבת להיות מותאמת והדרגתית על מנת לספק לו את השיפור הדרוש לקראת החזרה המצופה לשגרה. זהו השיקום שעשוי להידרש גם עבור חולי קורונה, שסובלים מפגיעה בתפקוד במישורים השונים של חייהם.
שיקום ביתי עשוי להתאים למכנה משותף רחב מאוד של אנשים, כולל כאלה שמסגרות השיקום המקובלות פחות מתאימות להם.
מקורות ולקריאה נוספת:
Benefits of In-Home Therapy and Rehabilitation
Advantages and Disadvantages of the Home Setting for Therapy: Views of Patients and Therapists
Long term benefits of rehabilitation at home on quality of life and exercise tolerance in patients with chronic obstructive pulmonary disease
>