במקרים מסוימים מדובר על ממצא שלא אמור לעורר חשש רב לקיום של פתולוגיה רצינית, אך לא אחת דימום במערכת העיכול יכול להעיד על קיום של גידול או על מצב מסכן חיים של ממש.
ישנם רבים שחושבים שדימום במערכת העיכול בא לידי ביטוי בהופעה של דם בצואה בלבד, אך למעשה הוא יכול לבוא לידי ביטוי גם במצבים בהם האדם מקיא דם, במצבים בהם הדם מופיע רק במי האסלה בזמן היציאה, רק על נייר הטואלט לאחר ניגוב הישבן בשירותים ועוד.
מה הם התסמינים של דימום במערכת העיכול?
התסמינים של דימום במערכת העיכול יכולים להיות מגוונים ביותר בהתאם לגורם שהוביל לדימום, למידת החומרה של הדימום ולמיקום של מקור הדימום.
כך למשל הדימום יכול לבוא לידי ביטוי בטיפות דם טרי על נייר הטואלט לאחר ניגוב הישבן כשמדובר על דימום שמקורו בטחורים, בצואה שחורה כשמקור הדימום בדרכי העיכול העליונות או בהקאה של דם כתוצאה מפגיעה בוורידים נפוחים במיוחד בוושט שמעידים על מחלת כבד.
דימום במערכת העיכול יכול גם לבוא לידי ביטוי בהקאה של חומר שמזכיר קפה טחון, בטיפות דם שמופיעות במים שבאסלה בזמן יציאה ועוד. בהתאם לחומרת הדימום וסיבתו ייתכנו גם תסמינים נלווים כמו למשל חולשה כללית משמעותית, חיוורון, חום גבוה, נפיחות בטנית, חוסר תיאבון, כאבי בטן, עוויתות מעיים, עילפון ועוד.
על אילו מחלות יכול להעיד דימום במערכת העיכול?
ישנן אינספור מחלות שיכולות לגרום לדימום במערכת העיכול. מפאת קוצר היריעה נזכיר רק כמה מהן על קצה המזלג להלן:
- מחלת כיב פפטי – ארבעים אחוז מהמקרים בהם מדובר על דימום מדרכי העיכול העליונות מקור הדימום הוא כיב פפטי. לרוב מדובר על כיב בדופן הקיבה, אם כי ייתכן שמקור הדימום יהיה גם בתריסריון.
- אי ספיקת כבד – כאשר התפקוד של הכבד נפגע באופן משמעותי מתחיל להיווצר יתר לחץ דם בווריד הפורטלי שמנקז את מערכת העיכול לכבד וכתוצאה מכך הוורידים שמנקזים את הדם מהקיבה ומהוושט מתנפחים ונהיים רגישים מאוד לפגיעה ולדימום.
- קוליטיס – קוליטיס או קוליטיס כיבית היא מחלת מעי דלקתית שבאה לידי ביטוי בפגיעה ברירית של המעי הגס. המחלה באה לידי ביטוי באופן התקפי כשבמהלך ההתקף ישנה סבירות גבוהה לדימום בעקבות הדלקת.
- סרטן המעי הגס – דימום יכול להיות העדות הראשונה לקיום של גידול ממאיר במעי הגס.
- טחורים ופיסורות – מחלות אנורקטליות כמו פיסורות או טחורים אחראיות לחמישה עד עשרה אחוז מהמקרים של דימום מדרכי העיכול התחתונות.
כיצד מאבחנים דימום במערכת העיכול?
קיום של דימום בדרכי העיכול מאובחן לרוב לפי דיווח של החולים או במקרים מסוימים באמצעות בדיקה לאבחון דם סמוי בצואה. עם זאת, הבדיקות לאבחון של דימום במערכת העיכול לרוב לא מיועדות לאבחן האם קיים דימום אלא מה הוא המקור לדימום. את המקור לדימום מבררים בהתאם לסוג הדימום בעזרת בדיקות שונות בהתאם לצורך.
בדיקות אלו יכולות להיות קולונוסקופיה, אנגיוגרפיה או מיפוי כדוריות דם אדומות במקרה שבו קיים חשד לדימום מדרכי העיכול התחתונות ואילו דימום שמקורו בדרכי העיכול העליונות נהוג לאבחן בעזרת בדיקת גסטרוסקופיה.
דימום סמוי
דם סמוי בצואה הוא מצב שבו הצואה מכילה כמויות זעירות של דם שלא ניתן לראות אותן בעין בלתי מזוינת. דם סמוי בצואה ניתן לאבחן בבדיקת מעבדה אך כיום מוצעות גם בדיקות ביתיות לאבחון של דם סמוי בצואה. בדיקה שנתית של דם סמוי בצואה מפחיתה את הסיכון לתמותה כתוצאה ממחלת סרטן המעי הגס בשלושים ושלושה אחוז בממוצע.
כיצד מטפלים בדימום במערכת העיכול?
בדיוק כפי שישנם גורמים רבים שיכולים להוביל לדימום במערכת העיכול, כך גם ישנם טיפולים שונים שמיועדים לפתור כל מצב ומצב. במקרים מסוימים בהם מדובר על דימום מסיבי ישנו צורך לעצור את הדימום בדחיפות על ידי צריבת כלי הדם המדממים או על ידי כריתה של המקטע המודלק במערכת העיכול כשבדרך כלל הטיפול יכלול גם מתן עירוי של נוזלים ועירוי דם.
במקרים אחרים אין צורך לטפל בדימום עצמו אלא בגורם שהוביל להיווצרות שלו. כך למשל אם מדובר על מקרה של טחורים ניתן יהיה לטפל בטחורים על ידי משחות מיוחדות ולהדריך את המטופל לצרוך די סיבים ונוזלים כדי להימנע מגירוי של הטחורים, אך במקרים אחרים לא יהיה מנוס מביצוע של ניתוח להסרת טחורים.
מאחר וכל מקרה של דימום במערכת העיכול מצריך התייחסות שונה וטיפול שונה, ישנה חשיבות עליונה לדאוג לקבלת אבחון מקצועי בנוגע למיקום של הדימום, דרגת החומרה שלו והסיבות לדימום.
>