התקן תוך רחמי (טבעת) הוא אמצעי מניעה לנשים. מכשיר זה מוחדר לרחם על ידי גניקולוג ופועל במספר דרכים בכדי למנוע הריון. כיום מרבית המכשירים עשויים פלסטיק גמיש בצורת T אשר משתלשלים 
יעילות ההתקן במניעת הריון גבוהה מאד ועומדת על כ-98%. לאחר מכן פוריות האישה נוטה לחזור בצורה מיידית לאחר הוצאת המכשיר.
היתרונות העיקריים של ההתקן נובעים מהיותו יעיל לטווח זמן ארוך וללא כל צורך בתפעול שוטף. לאור העובדה כי הוא אינו מונע מחלות מין זיהומיות ואיידס, ההתקן אינו מומלץ לנשים אשר מקיימות יחסי מין עם מספר רב של בני זוג, או במצבים בהם יש היסטוריה של דלקות אגן.
סוגי התקנים ומנגנון הפעילות שלהם
קיימים שני סוגים עיקריים היום של התקנים תוך רחמיים, המשמשים כאמצעי מניעה:
התקן תוך רחמי עשוי נחושת
ההתקן עשוי פלסטיק אך מצופה בנחושת. הנחושת גורמת ליצירת דלקת סטרילית (ללא זיהומים) בחלל הרחם, הדלקת מושכת תאי דם לבנים לאזור הרחם אשר גורמים למוות של תאי הזרע לפני הגעתם לביצית ולהאטת התנועה של זרעונים ששרדו.
בנוסף, ההתקן גורם להאטה בתנועת הביציות דבר המקשה על ההפריה אף יותר. בישראל נהוג להשאיר את סוג ההתקן הזה בחלל הרחם רק לכחמש שנים, זאת למרות כי איגוד התרופות האמריקאי (FDA) אישר את החלפתו כל 10 שנים. כיום השימוש באמצעי זה פחות נפוץ בשל הדימומים הנרתיקיים הקשים שהוא עלול לגרום.
התקן תוך רחמי המפריש הורמונים
התקן זה נקרא מירנה והוא מכיל בתוכו פרוגסטרון מלאכותי הנקרא לבונוגסטרל. מדי 24 שעות מפריש ההתקן כ-20 מיקרוגרם של ההורמון, הגורם לרירית הרחם להפוך דקה יותר ולכן מפחית את יכולתה לקלוט הריון. הפחתה בעובי רירית הרחם גורם גם לכמות הדימום בכל וסת להיות מינורית, עובדה המעניקה לאמצעי זה יתרון נוסף. החלפת התקן היא כל 5 שנים.
תנאי שימוש
לפני ההחדרה, רופא/ת הנשים יערכו מספר בדיקות בכדי לשלול מצבים מסוימים המהווים התווית נגד לשימוש בהתקן, כגון דלקות של צוואר הרחם, החצוצרות או השחלות וכמובן בדיקת הריון.
זמן ההחדרה הטוב ביותר הוא במהלך הווסת או בשבוע שלאחר מכן, כיוון שצוואר הרחם נמצא במצב רפוי יותר. ההתקן יהיה מותאם לגודל הרחם. ההחדרה עצמה חייבת להיות בתנאים סטרילים ולכן הנרתיק וצוואר הרחם נשטפים בחומר חיטוי. בעת הפרוצדורה תיתכן תחושת צביטה או כאב באיזור.
תופעות לוואי
- דימומים – כפי שהוזכר, נפוצים יותר בעת השימוש במכשיר הנחושת , לעיתים הדימום חולף לאחר מספר חודשים אך במקרים מסוימים המצב עלול להוביל לאנמיה ולכן לצורך בהחלפת סוג אמצעי המניעה.
- התכווצויות – זהות לאלו המורגשות בעת הדימום החודשי ונובעות מניסיון של הרחם "להוציא" את ההתקן בהיותו עדיין גוף זר, לרוב ההתכווציות מורגשות מיד לאחר ההחדרה וחולפות לאחר שעות עד ימים. כאשר המצב נמשך לאורך זמן יש צורך בבדיקת רופא כדי לשלול זיהום או מיקום לא תקין של ההתקן.
סיבוכים אפשריים
- זיהומים באגן – עלולים להתרחש כאשר במהלך ההחדרה חיידקים אשר אינם מגיעים בדרך כלל לאיזור זה חודרים. המצב מתבטא בכאבי בטן תחתונים , הפרשות וחום. חובה לפנות לרופא לצורך טיפול אנטיביוטי לאישה ולבן זוגה. חוסר טיפול עלול להוביל לזיהומים מפושטים ואף לעקרות.
- הריון – למרות היעילות הגבוהה עדיין יכול להתרחש, ויש צורך לשלול הריון מחוץ לרחם. במקרה וההריון הוא תוך רחמי ניתן לנסות ולהוציא את ההתקן ללא כל נזק לעובר.
- ניקוב הרחם – עלול להתרחש בעת ההחדרה במקרים נדירים למדי.
- פליטה ספונטאנית של המכשיר עלולה גם כן לקרות במקרים נדירים.
>