זוהי תיאוריה הגורסת כי כל קריש דם מקורו בהפרעה באחד מזרועות המשולש המורכב מ:
- שינויים בזרימת הדם (עמדון דם או סטאזיס בלעז)
- פגיעה בתאי הציפוי של כלי הדם (אנדותל)
- שינויים בהרכב הדם (עליה בגורמים קרישתיים או ירידה בגורמים "מדללי דם" מסיבה נרכשת או תורשתית).
גורמי סיכון
למעשה כל גורם אשר פוגע בזרימת הדם, באנדותל או בהרכב הדם יהווה גורם סיכון. נציין מספר סיבות:
הפרעות תורשתיות
- מוטציה בפקטור קרישה 5 על שם ליידן
- מוטציות בגן לפרוטרומבין
- חסר בחלבון S
- חסר בחלבון C
- חסר באנטיטרומבין
- הפרעות בפיברינוגן
ההפרעות התורשתיות השכיחות ביותר הן פקטור 5 על שם LEIDEN ומוטאציה בגן לפרוטרומבין אשר יחד אחראיות לעד 60% מהמקרים. ככלל, מדובר במוטאציות בגנים אשר מקודדים לחלבוני מערכת הקרישה ומביאות לפגיעה בתפקוד בחלבונים אשר מעודדים "דילול דם" ולתפקוד ביתר של חלבונים המעודדים קרישה.
הפרעות נרכשות
- ממאירות
- צנתר בתוך כלי דם
- מצב שלאחר ניתוח (בעיקר ניתוח אורטופדי)
- טראומה
- הריון
- שימוש בגלולות למניעת הריון
- טיפול הורמונאלי חליפי לנשים לאחר גיל הבלות
- טיפול בTAMOXIFEN (לסרטן השד)
- חוסר תזוזה
- אי ספיקת לב
- סינדרום APLA
- הפרעות שגשוג של מח העצם
- מחלת מעי דלקתית
- סינדרום נפרוטי (פגיעה כלייתית המאופיינת בהפרשת חלבון מוגברת בשתן).
- השמנה
- סכרת
- עישון
- יתר לחץ דם
- יתר כולסטרול בדם
ההפרעות הנרכשות השכיחות ביותר בקרב חולים עם קרישים דם הן חוסר תנועה (חולים מורדמים או לאחר טראומה נרחבת), מצב לאחר ניתוח וממאירות (לכ – 5% מחולי הסרטן יש קרישי דם כאשר הממאירויות הכי נפוצות הן סרטן הריאה, לבלב, מעי גס, כליה ופרוסטאטה). כן, חשוב לציין כי גם עירויי דם, שברים, שימוש בסמים בהזרקה וכימותרפיה מעלים את קרישיות הדם.
תסמונת ה – APLA היא חשובה לציון בשל הסיכון הנשקף ממנה וההשפעה על פריון האישה. בתסמונת זו – הגוף מייצר נוגדנים כנגד חלבונים ופוספוליפידים בדם. קרישיות הדם מאד גבוהה ומביאה לקרישים ורידיים ועורקיים, הפלות בנשים ולירידה במספר טסיות הדם. תסמונת זו נמצאה כקשורה לזאבת ולמחלות ריאומטיות אחרות.
רמות גבוהות של פקטורי קרישה וכימו קינים
רמות גבוהות של פקטורי קרישה כגון פקטור 7, 9, 11 וחלבונים שונים כגון פיברונקטין וכימו קינים כמו IL8 נמצאו כקשורים לעלייה בסיכון לפתח קרישים בדם. ככל הנראה פעילות מוגברת של גורמים אלו מביאה לנטייה להגברת קסקדת הקרישה.
אבחנה
האבחנה היא קלינית על פי מיקום הקריש בשילוב עם עדות הדמייתית (אולטרא סאונד ו- CT):
- גפה – כאב, אודם, נפיחות וגודש.
- ריאה – קוצר נשימה, שיעול, שיעול דמי, דופק מהיר.
אבחנת הסיבה לקרישתיות נעשית באמצעות תשאול לגורמי סיכון ובדיקות גנטיות.
טיפול
הטיפול לרב הוא שמרני אך יכלול גם תרופות מדללות דם (הפרין). במידה ומדובר בסכנה לאיבר או סכנת חיים – יישקל טיפול ממיס קריש (טרומבוליטי) תרופתי ואפילו פרוצדורה פולשנית להוצאת הקריש.
תיתכן פרוצדורה מניעתית של השתלת מסנן ווריד הנבוב התחתון לאנשים אשר אינם יכולים להיות מטופלים במדללי דם.
לקריאה באותו הנושא:
>