רכיבי רצפת האגן עוזרים בשמירה על מיקומם של האברים הבאים : שלפוחית השתן, שופכה, נרתיק, רחם והרקטום וגם עוזרים בשליטה על סוגרי שלפוחית השתן ופי הטבעת. לאורך השנים שרירי רצפת האגן יכולים להתארך ולהיחלש ובכך להפסיק את תמיכתם באיברים השונים ולגרום לשקיעתם, בכך – יכולה להיגרם פגיעה בתפקוד איברי האגן והסוגרים.
גורמי סיכון
ככלל, הגורמים לחולשת רצפת האגן הם אלו אשר מביאים להתארכות הרקמות הרכות באזור, פגיעה בשריר או ניוונו:
- מספר לידות – ככל שהאישה יולדת יותר – ישנה הרחבה ומתיחה של הרקמות באזור והדבר מגביר את הסיכון. לאחר הלידה הראשונה והשנייה הסיכון עולה בצורה המרשימה ביותר.
- גיל – עם הגיל, ישנו נוון והזדקנות של הרקמות התומכות. כל עליה של 10 שנים בגיל – מביאה לעליה של 40% בסיכון.
- השמנה – נשים במשקל מעל BMI של 25 הן בסיכון כפול לחולשת רצפת האגן. חשוב לציין כי הורדה במשקל לא מורידה את הסיכון.
- כריתת רחם – במהלך ניתוח כריתת הרחם, ישנה מניפולציה ופגיעה ברקמות תומכות – דבר אשר תורם להיחלשות רצפת האגן.
- עצירות כרונית – הודות לעליית לחץ תוך בטני אשר מחליש ומעייף את רצפת האגן.
- הרמת משאות כבדים – המידע על גורם זה שנוי במחלוקת, אך חלק מהמחקרים הראו כי נשים המרימות משאות כבדים נמצאות בסיכון מוגבר.
- גורמים תורשתיים – מחלות רקמת חיבור ופגיעה מולדת בשלפוחית השתן הראו קשר לחולשת רצפת האגן.
- היסטוריה משפחתית.
תסמינים
מגוון של תסמינים יכולים להיגרם עקב חולשת רצפת האגן, הדבר תלוי באיזה איבר בולט ממיקומו ועל איזה איבר קיים לחץ עודף:
- תסמיני לחץ ובלט – נשים מתלוננות על תחושת לחץ באגן או בנרתיק ועל תחושת גוף בולט / גוף נופל בנרתיק. נמצא כי נשים חשות בתסמיני בלט ולחץ כאשר איברי האגן בולטים 0.5 סנטימטר מעבר לאזור קרום הבתולין. כאשר במצב חמור – נשים מסוגלות לראות את איברי האגן בולטים מבעד לנרתיק.
- תסמיני מערכת השתן – אובדן תמיכה של הקיר הקדמי של הנרתיק או תקרת הנרתיק יכולה להביא לתסמיני בריחת שתן בשעת מאמץ. ככל שהמצב מתקדם, יש שיפור בבריחת השתן אך מופיעים תסמיני חסימה עקב לחץ ועיקום השופכה – יופיע זרם שתן חלש, הרצון לשנות תנוחה או לתמוך בנרתיק לצורך מתן שתן תחושת התרוקנות לא מלאה ואף חסימה מלאה. נמצא כי יש עליה בתסמיני שלפוחית רגיזה (דחיפות, תכיפות ותדירות מתן השתן). תיתכן גם בריחת שתן בעת קיום יחסי מין.
- תסמיני מערכת העיכול – תופיע עצירות, דחיפות בצורך להתרוקן ותסמיני חסימה אחרים.
- תפקוד מיני – נשים רבות נמנעות מקיום יחסי מין עקב בחשש מבריחת שתן או צואה במהלכם.
חיזוק רצפת האגן
הטיפול במצב נע בין מעקב צמוד ועד טיפול ניתוחי. הטיפול נבחר על פי חומרת התסמינים והעדפת החולה.
- תרגול – קיימים תרגילים רבים לחיזוק השרירים, הידועים שבהם הם שיטת KEGEL. התרגילים באים לחזק את השרירים ונמצאו יעילים בשיפור התסמינים.
- תומכנים – אלו אביזרים מסיליקון אשר מוכנסים לנרתיק ותומכים ברצפת האגן מבחוץ.
- טיפול באסטרוגן – נמצא כי שימוש בתכשירי אסטרוגן מקטין את הסיכוי להגיע לניתוח לצורך הטיפול.
- ניתוח – מגוון ניתוחים נמצאים בשימוש לטיפול – בין אם בגישה נרתיקית או בטנית ובין אם שימוש ברשתות מלאכותיות או לא.
>