ברוב המוחלט של המקרים הזיהום מתחיל בצוואר הרחם או בנרתיק ומצליח לעשות את דרכו במעלה מערכת המין הנשית. המחלה יכולה שלא להתייצג מבחינה קלינית בשום צורה, אך במקרים מסוימים עלולה לפגוע באיכות החיים של החולות ואף להוביל לסיבוכים חמורים ללא טיפול.
מה הם הגורמים למחלה?
החיידקים העיקריים שגורמים לדלקת באגן הם החיידקים שגורמים למחלת הזיבה והכלמידיה. חיידקים אלו מועברים באמצעות מגע מיני ובמדינת ישראל השכיחות של מקרי המחלה על רקע של הדבקה בכלמידיה גבוהה יותר.
עם זאת, בקרב קרוב לעשרה אחוז מהחולות ניתן למצוא נוכחות של שני החיידקים במקביל. הדלקת יכולה להתפרץ גם בעקבות הליך רפואי שמשמש ללקיחת דגימה מרירית הרחם (ביופסיה של הרירית), בעקבות לידה, בעקבות הפלה מלאכותית ועוד.
במקרים נדירים בלבד הדלקת היא תוצאה של בדיקת משטח בצוואר הרחם, דלקת בתוספתן או התקנת התקן תוך רחמי. בנשים מסוימות הדלקת מתפתחת בעקבות נדידה של חיידקים ששוכנים דרך קבע בנרתיק שלא גורמים לנזק או לתופעות קליניות כל עוד הם נשארים בתחומי הנרתיק.
עם זאת, במידה והם מצליחים לחדור לאזורים אחרים במערכת הרבייה הם עלולים להוביל לדלקת. מקרים אלו מתרחשים בעיקר בנשים שסובלות מטראומה בצוואר הרחם או בנשים שסבלו בעבר ממחלה דלקתית של האגן.
מה הם התסמינים של המחלה?
מאחר והתסמינים האופייניים למחלה אינם ספציפיים ויכולים לאפיין מחלות שונות אחרות ומאחר ובמקרים רבים המחלה לא באה לידי ביטוי באופן קליני כלל, הרי שהאבחון של המחלה עלול להציב אתגר של ממש לרופא הנשים. בין התסמינים ניתן למנות את הבאים:
- כאבים בבטן התחתונה או באזור האגן.
- כאבים בחלק העמוק של האגן שמופיעים בזמן קיום יחסי מין.
- דימום נרתיקי שמופיע לאחר קיום יחסי מין או באופן ספונטני שאינו קשור למחזור החודשי.
- הפרשות לא שגרתיות מהנרתיק שיכולות להיות ירוקות או צהובות.
- כאבים ברקטום.
- הקאות.
- חום גבוה.
כיצד מאבחנים את המחלה?
האבחון המורכב של המחלה מצריך בדיקות רבות שחלקן מיועדות לשלול או לאשש קיום של מצבים אחרים שיכולים היו לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה תסמינית. בין היתר מדובר על הבדיקות הבאות:
- תשאול מקיף לגבי התסמינים, זמן הופעתם, מידת חומרתם, אופיים ועוד.
- בדיקה גניקולוגית שמטרתה לזהות רגישויות מסוימות או קיום של הפרשות חריגות.
- בדיקה מעבדתית של הפרשות מהנרתיק לאבחון של סוג החיידק שגרם לזיהום.
- דגימת רקמה (ביופסיה).
- אולטרסאונד של האגן.
- בדיקות דם.
במקרים חריגים בלבד יהיה צורך לאשפז את החולה כמו למשל במקרים בהם קיים חשש שמדובר על מחלה שמערבת את כל חלל הבטן, במקרים בהם קיים חשש שהתסמינים מהווים עדות להריון חוץ רחמי, במקרים בהם קיים חשש לאבצס (מורסה) ועוד.
כיצד מטפלים במחלה?
בדרך כלל קו הטיפול הראשון הוא טיפול אנטיביוטי כשלרוב נעשה שימוש בשני סוגים של תרופות אנטיביוטיות בעלות טווח פעולה רחב. ישנה חשיבות עליונה להגשת טיפול מוקדם ככל האפשר כיוון שללא טיפול המחלה יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הרבייה.
כאשר מזהים את סוג החיידק או החיידקים ניתן לשנות את התרופות הראשוניות ולהתאים את האנטיביוטיקה באופן מוצלח יותר. לרוב נעשה שימוש בסוגי אנטיביוטיקה כמו למשל דוקסיציקלין, צפטריאקסון ומטרונידאזול.
ישנה חשיבות גבוהה להמשיך וליטול את התרופות האנטיביוטיות עד לסיום התקופה עליה הנחה הרופא כיוון שהפסקה מוקדמת של המשטר התרופתי תגרום לפגיעה ביעילות הטיפול. במקרים חמורים יהיה צורך לאשפז את החולה כדי לתת לה אנטיביוטיקה דרך הווריד ובמקרים החמורים ביותר שמתרחשים לעתים נדירות בלבד אין מנוס מלעבור ניתוח לכריתת החצוצרות או חצוצרה אחת בלבד על מנת למנוע בכך את ההתפשטות של הזיהום.
מה הם הסיבוכים של המחלה?
ישנם ארבעה סיבוכים מרכזיים של המחלה להלן:
- חזרה של המחלה – מחלה דלקתית של האגן מגדילה את הסיכון לחלות במחלה פעם נוספת ולמעשה ככל שהמחלה מתפרצת יותר פעמים, כך עולה הסיכון לחזרה שלה. הגורמים שמגבירים את הסיכון לחלות במחלה הם פגיעה בצוואר הרחם, בן זוג שלא נבדק וטיפול אנטיביוטי שנפסק לפני המועד המתאים.
- אבצסים – אבצסים הם סיבוך נוסף של מחלה דלקתית של האגן. הם יכולים להופיע בשחלות, בחצוצרות או בשפתיים בכניסה לנרתיק ולרוב מטופלים באנטיביוטיקה או על ידי ניקוז של המוגלה.
- הריון מחוץ לרחם – מחלה דלקתית של האגן יכולה לגרום לנזק לחצוצרה ובעקבות כך הביצית עלולה להישאר בחצוצרה ולעבור בה הפריה. הריון מחוץ לרחם שמתרחש בחצוצרה עלול לסכן את חיי האישה ההרה כיוון שבשלב מסוים היא עלולה להיקרע ולגרום לדימום פנימי מסיבי.
- בעיות פוריות – אחת מתוך חמש חולות תסבול מהצטלקות של החצוצרה שתגרום לבעיות פוריות עקב קשיים במעבר הביצית לרחם ותזדקק לניתוח תיקון או להליך הפריה מלאכותית.
>