בדיקת ברונכוסקופיה

ברונכוסקופיה היא בדיקה במהלכה מוכנסת מצלמה אל קנה הנשימה ובאמצעותה בוחנים את דרכי הנשימה לפתולוגיות והפרעות שונות.

באמצעות בדיקת הברונכוסקופיה ניתן לאבחן מגוון מחלות הקשורות למערכת הנשימה, ובמקרים מסוימים גם לקחת ביופסיה מהממצאים או לבצע פרוצדורות טיפוליות שונות.

בדיקת הברונכוסקופיה מאפשרת לרופאים להסתכל על דרכי הנשימה מ"בפנים", ולבדוק את המבנה והתפקוד של סעיפי הסימפונות השונים.

מהלך בדיקת הברונכוסקופיה

בדיקת הברונכוסקופיה כוללת מספר שלבים:

• טשטוש או הרדמה – בדיקת הברונכוסקופיה מתבצעת תחת הרדמה מלאה או בטשטוש ואלחוש מקומי. ללא ההרדמה או הטשטוש, לא יוכלו הרופאים להכניס את המכשירים אל דרכי הנשימה כראוי והבדיקה לא תוכל להתבצע.
• בחינת דרכי הנשימה – באמצעות המצלמה אשר מוכנסת דרך הפה או האף, בוחנים הרופאים את החלק הפנימי של דרכי הנשימה ומחפשים בעיות שונות. הבדיקה מתחילה בקנה הנשימה, וממשיכה אל הסימפונות והפיצולים שלהן.
• ביצוע פרוצדורות – ברגע שהרופאים מאתרים בעיה כלשהי, הם יכולים לבצע פרוצדורות אבחנתיות וטיפוליות שונות. לדוגמא, באמצעות הכנסת מכשירים ייעודיים ניתן לקחת ביופסיה, לסלק רוק וריר, לסגור דימומים ולבצע פעולות נוספות.

מתי מבצעים בדיקת ברונכוסקופיה?

בדיקת הברונכוסקופיה מומלצת במצבים הבאים:

• אבחון מחלות נשימה – במקרים של מחלות דרכי הנשימה קשות לאבחון או כאשר הרופאים צריכים מידע נוסף על מערכת הנשימה לצורך אבחון המחלה, ממליצים על בדיקת ברונכוסקופיה. לדוגמא, בדלקות ריאה אשר אינן מגיבות לטיפול תרופתי ניתן לבצע בדיקת ברונכוסקופיה על מנת לקחת דגימה מהחיידקים ולבדוק האם יש גורם המפריע לתהליך ההחלמה. בנוסף, מקרים כאלה נפוצים בדלקות ריאה אשר אינן מגיבות לטיפול, סרטן הריאה בו יש לקחת ביופסיה, מצבים לאחר השתלת ריאות ועוד.
• בירור מומים מולדים – ילדים רבים מופנים לבדיקת ברונכוסקופיה כאשר מופיע חשד למום מולד בדרכי הנשימה. בדרך כלל חושדים במומים כאלה במקרים של קוצר נשימה כרוני, קשיי נשימה או הפרעה התפתחותית, וכחלק מהבירור מבצעים ברונכוסקופיה על מנת להעריך את האנטומיה של מערכת הנשימה.
• טיפולים מסוגים שונים – הברונכוסקופיה מאפשרת גם לטפל במקרים מסוימים של הפרעות במערכת הנשימה, כמו סילוק הפרשות, הוצאת גופים זרים, טיפול בגידולים או הכנסת תומכנים.

סיבוכים של בדיקת ברונכוסקופיה

בדומה לכל פרוצדורה פולשנית, גם ברונכוסקופיה יכולה לגרום לתופעות לוואי וסיבוכים אשר נחשבים לנדירים ביותר ושכיחותם עומדת על כ-1%. הסיבוכים השכיחים לאחר בדיקת ברונכוסקופיה:

• בחילה והקאות – גירוי חלל הפה וקנה הנשימה, וכמו כן התגובה לחומר ההרדמה יכולים לגרום להופעת בחילה והקאות במשך מספר שעות עד ימים. במידה והמצב קשה ביותר, ניתן כמובן לטפל בבחילות ובהקאות באמצעות תרופות שונות.
• שיעול וכאבי גרון – בדרך כלל מופיעים למשך מספר ימים, ומלווים בצרידות ובצקות בדרכי האוויר.
• דימום וזיהום – בדומה לכל תהליך פולשני, גם ברונכוסקופיה יכולה לגרום להופעת דימומים וזיהומים. הדימום מופיע בעיקר כדימום מהאף או כשיעול דמי, ולעתים יש לטפל בו באמצעים שונים. בשל סכנת הדימום רופאים רבים ימליצו על הפסקת מדללי דם כמו אספירין וקומדין לפני הבדיקה. זיהום כתוצאה מברונכוסקופיה אינו קשה בדרך כלל, ולרוב מגיב היטב לטיפול אנטיביוטי.
• הפרעות נשימה – חלק מהמטופלים סובלים מקוצר נשימה לאחר הבדיקה ונאלצים להיעזר בחמצן.
• ירידת לחץ דם – בחלק מהמקרים יכולה להופיע לאחר הבדיקה ירידה בלחץ הדם אשר מתוקנת בצורה טובה באמצעות עירוי נוזלים.
• סיבוכים נדירים – כחלק מהסיבוכים הנדירים של בדיקת הברונכוסקופיה יכולים להופיע חזה אוויר, תעוקת חזה, הפרעות קצב וסיבוכים נוספים אשר מופיעים לעתים נדירות ביותר.

>