הזיהום גורם בעיקר לתסמינים של קוצר נשימה ושיעול, ומטופל על פי סוג האבחנה. לזיהום בדרכי הנשימה יכולים להיות סיבוכים ועל-כן יש לב לשים לב לתסמינים השונים ולתגובה לטיפול.
זיהומים בדרכי הנשימה העליונות
דרכי הנשימה העליונות כוללות בעיקר את האף, חלל הפה והגרון, שנוטים מאוד להזדהם על ידי נגיפים וחיידקים. כל צינון הוא בעצם זיהום של דרכי הנשימה העליונות אשר גורם להופעת נזלת, כאבי גרון והרגשה כללית רעה.
זיהום בדרכי הנשימה העליונות הוא בדרך כלל זיהום נגיפי, אך במקרים מסוימים (כמו בדלקת גרון) זיהום בדרכי הנשימה העליונות יכול גם להיות חיידקי. בדרך כלל זיהומים בדרכי הנשימה העליונות חולפים באופן עצמאי תוך מספר ימים, ובמידה ומדובר בזיהום חיידקי יש לטפל בו באמצעות אנטיביוטיקה על מנת למנוע סיבוכים עתידיים.
זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות
דרכי הנשימה התחתונות כוללות בעיקר את הריאות והברונכוסים, אשר נוטים להזדהם על ידי נגיפים ובעיקר על ידי חיידקים. חיידקים מגיעים אל הריאות באמצעות שאיפתם בתהליך הנשימה, ולכן שהייה באזורים צפופים ובקרבת חולים מגבירה את הסיכון להידבק.
זיהומי ריאות נחשבים לזיהומים נפוצים ביותר, ובעוד שאצל אנשים בריאים הם גורמים למחלה אשר חולפת תוך מספר ימים תוך טיפול מתאים, בקשישים או בחולים עם מחלות רקע אחרות זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות יכולים להיות קטלניים.
התסמינים העיקריים של דלקת ריאות הם עליית חום, שיעול ליחתי וקוצר נשימה, ולעתים אך יכולים להתפתח צפצופים ותסמינים נוספים. במקרים של קוצר נשימה משמעותי, זיהומים בריאות יכולים לגרום גם למאמץ נשימתי וכאבים קשים אשר דורשים אשפוז לטיפול.
שחפת וזיהומים נוספים בדרכי הנשימה
סוג נוסף של זיהומים בדרכי הנשימה הוא שחפת, אשר נפוץ בעיקר בחולים שנחשפו בעבר למחלה ובכאלה עם כשל חיסוני. שחפת לא נוטה לפגוע באנשים בריאים, אך בשילוב עם מחלות רקע אחרות יכולה לגרום לסיבוכים קשים. מלבד שחפת, קיימים סוגים נוספים של מזהמים לא טיפוסיים אשר יכולים להגיע אל הריאות ולגרום לזיהום (בעיקר באנשים עם כשל חיסוני), כמו לדוגמא PCP ואחרים.
סיבוכים של זיהום בדרכי הנשימה
זיהומים בדרכי הנשימה אמנם נפתרים בקלות על ידי טיפול אנטיביוטי ותמיכתי, אך לעתים יכולים להביא למספר סיבוכים:
- אלח דם – מצב בו החיידקים מגיעים מדרכי הנשימה אל זרם הדם, וגורמים לזיהום בדם. מדובר במצב קשה ומסכן חיים אשר דורש התערבות מיידית במסגרת אשפוז, תוך טיפול אנטיביוטי אגרסיבי.
- אבצס – אבצס הוא הצטברות מוגלה עטופה בקפסולה, אשר יכולה להופיע כחלק מסיבוכי זיהומי מערכת הנשימה. אבצס יכול לגרום לקושי נשימתי משמעותי ביותר ודורש לרוב ניקוז.
- תסנין פלאורלי – שכבת הפלאורה, אשר נקראת גם קרום הצדר היא קרום המקיף את הריאות ויכול להזדהם בחלק מהמקרים. זיהום של הפלאורה מופיע בצורת תסנין, אשר דורש לרוב ניקוז.
אבחון וטיפול של זיהום בדרכי הנשימה
זיהום של דרכי הנשימה הוא מצב שיכול להיות קשה ביותר ודורש אבחון וטיפול מתאימים. באבחנת זיהום בדרכי הנשימה מבצעים מספר בדיקות:
- בדיקה גופנית – בה מאזינים לריאות במטרה לשמוע חרחורים או צפצופים אשר מרמזים על תהליך של זיהום. בנוסף, חלק מהרופאים משתמשים בטכניקות נוספות של בדיקה גופנית הכוללות ניקוש, בדיקת תפקודי סרעפות, פרמיטוס ובדיקות נוספות.
- בדיקות דם – מתבצעות במטרה לבדוק האם קיים תהליך זיהומי בגוף. במקרים חריגים בהם יש חשד לזיהום בדם, לוקחים גם תרביות דם למטרת האבחנה.
- בדיקות הדמיה – השלב הבא באבחנת זיהום בדרכי הנשימה הוא בדרך כלל צילום חזה, המאפשר לאבחן את נוכחות הזיהום ולהבדיל האם הוא חיידקי או נגיפי. במקרים שונים, מבצעים גם בדיקת CT על מנת להגיע לאבחנה טובה יותר.
- תרבית ליחה – על מנת להבין מהו המזהם בו יש לטפל, לוקחים במקרים רבים תרבית ליחה במטרה לבדוק איזה מזהם גורם למחלת דרכי הנשימה.
- ברונכוסקופיה – בדיקה המאבחנת מחלות בדרכי הנשימה, ובמידת הצורך ניתן לקחת ביופסיה.
בהתאם לאבחנה, הטיפול בזיהום בדרכי הנשימה מתבצע לרוב על ידי תרופות אנטיביוטיות במקרים של זיהום חיידקי וטיפול תמיכתי במקרים של זיהום ויראלי. בנוסף, במקרים של קוצר נשימה משמעותי, נוטים לספק לחולים חמצן על מנת להקל על נשימתם.
>