טריכומונס ואגינאליס (Trichomonas vaginalis) הוא טפיל זעיר הגורם לזיהום הנקרא טריכומוניאזיס. תסמיני ההדבקה מופיעים בעיקר בנשים וכוללים גרד וכאבים סביב הנרתיק וכן ייתכנו שינויים בהפרשות הנרתיקיות. עם זאת, לא בכל מקרה של הדבקה אכן יופיעו תסמינים. בגברים עשוי להופיע כאב אחרי השפיכה או אחרי מתן שתן.
טריכומונס ואגינאליס הוא יצור חד תאי המסוגל להיצמד בחוזקה לתאי הרירית של הנרתיק ולפלוש לרקמת הנרתיק. הוא מתפשט באוכלוסייה באמצעות מגע מיני ללא קונדום, אך לא עובר למשל במין אוראלי, בנשיקה, מין אנאלי, שימוש בכלי אוכל משותפים, חיבוק, שימוש במגבת משותפת או שימוש בשירותים בהם עשה שימוש אדם הסובל מטריכומוניאזיס.
מה הם הגורמים לטריכומונס?
מעבר לקיום יחסי מין לא מוגנים, הטפיל יכול לעבור מאדם חולה לאדם בריא גם במקרה שבו נעשה שימוש משותף באביזר מין. עם זאת, מדובר בצורה נדירה יחסית של הדבקה. רוב המקרים מתרחשים על רקע קיום יחסי מין לא מוגנים. בנוסף לכך, אישה הרה הסובלת מטריכומוניאזיס עלולה להעביר את הזיהום לעובר שהיא נושאת ברחמה.
מה הם התסמינים של טריכומונס?
אמנם מדובר על זיהום שכיח מאוד יחסית, אך כפי שציינו, בחלק ניכר מהחולים לא יבוא הזיהום לידי ביטוי כלל מבחינה קלינית. נשים נוטות לפתח תסמינים בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לגברים ובאופן כללי התסמינים של המחלה מזכירים מאוד תסמינים של מחלות אחרות המועברות במגע מיני.
בנשים הזיהום מערב את השופכה ואת הנרתיק ועלול להוביל להתפתחות התסמינים הבאים:
- גרד וכאב סביב הנרתיק.
- גרד באזור הירכיים.
- שינוי במרקם ההפרשות הנרתיקיות – ההפרשות יכולות להפוך לדלילות יותר או סמיכות יותר, לשנות את הגוון שלהן לצהוב או ירקרק, לקבל טקסטורה של קצף, הכמות שלהן יכולה לגדול, הריח שלהן עשוי להשתנות ועוד.
- אי נוחות או כאבים בזמן הטלת שתן.
- כאבים בבטן התחתונה.
- חוסר נוחות בזמן המשגל.
בגברים הזיהום מערב את השופכה ולעתים אף את בלוטת הערמונית. לפיכך, הוא עשוי לגרום לכאבים לאחר שפיכת זרע או מתן שתן, לגרום להפרשות לבנות מהפין וכן לגרום לחוסר נוחות בזמן קיום יחסי מין.
כיצד מאבחנים טריכומונס?
אבחון הזיהום על סמך הממצאים הקליניים אינו פשוט כלל וכלל וזאת כיוון שהזיהום בא לידי ביטוי בתסמינים הדומים מאוד לתסמינים של מחלות מין אחרות. בנשים יחפש הרופא כתמים אדומים בצוואר הרחם ועל דפנות הנרתיק ואילו בקרב גברים יחפש הרופא אחר סימנים לנוכחות דלקת בפין. אבחנה ודאית ניתן לקבל רק לאחר שליחת דוגמית מהפין או הנרתיק לבדיקת מעבדה.
במקרים בהם ישנו חשד סביר שמדובר בזיהום של טריכומונס, ייתכן כי הרופא יחליט שלא להמתין עד לחזרת התוצאות מהמעבדה ותחת זאת להתחיל בטיפול אנטיביוטי ללא דיחוי. בגברים ניתן יהיה לזהות את נוכחות הטפיל באמצעות בדיקת שתן. עם קבלת האבחנה מומלץ שהחולים יידעו את השותפים המיניים שלהם בדבר הזיהום.
כיצד מטפלים בטריכומונס?
ברוב המקרים, הזיהום לא חולף מאליו וחשוב להבין שכול עוד הזיהום נוכח, החולה עשוי להדביק אחרים. הטיפול בטפיל נחשב לפשוט מאוד ויעיל מאוד. הוא מבוסס על אנטיביוטיקה מסוג metronidazole הניתנת למשך חמישה ימים עד שבוע בדרך כלל.
נשים הרות שלא מעוניינות לקחת את האנטיביוטיקה או שסובלות מתופעות לוואי חמורות, יכולות לבחור בטבלייה תוך נרתיקית של קלוטרימזול, הבטוחה לחלוטין לשימוש בזמן ההריון. עם זאת, תרופה זו פחות יעילה מהאנטיביוטיקה הפומית ולכן בחלק מהמקרים לא תביא לחיסול הזיהום.
לאור זאת, נשים הרות הנוטלות טבליות נגד טריכומונס, צריכות להישאר במעקב רפואי.
>
