כל אחד אוכל הרבה מדי פעם, אך אם אתה זולל באופן קבוע תוך תחושת חוסר שליטה וחוסר יכולת לעצור את האכילה, יתכן שאתה סובל מהפרעת אכילה מוגזמת. במצב זה, אדם אוכל עד כדי חוסר נוחות, ואז מוטרד כתוצאה מרגשות אשמה, בושה או דיכאון.
הוא מכה את עצמו על חוסר השליטה העצמית, או מודאג מהשפעות האכילה הכפייתית על גופו. אך חשוב להבין כי הפרעת בולמוס אכילה ניתנת לטיפול וניתן ללמוד לשבור את מעגל האכילה המוגזמת, לפתח מערכת יחסים בריאה עם אוכל, ולהרגיש טוב עם עצמך שוב.
מהי הפרעת אכילה כפייתית?
זוהי הפרעת אכילה נפוצה שבה אדם אוכל כמויות גדולות של מזון, תוך תחושת חוסר אונים לעצור את האכילה ומצוקה מוגברת במהלך האכילה או לאחריה. הפרעת אכילה כפייתית מתחילה בגיל ההתבגרות המאוחר או בבגרות המוקדמת, לעתים קרובות לאחר דיאטה גדולה.
בעיצומה של ההילולה, אתה אוכל גם כשאינך רעב וממשיך לאכול הרבה לאחר שהתמלאת. בניגוד לבולימיה, אין ניסיונות קבועים "לפצות" על ההילולות באמצעות הקאות, צום או פעילות גופנית מוגברת.
מעגל הקלה-תיעוב
אדם עשוי לגלות שהאכילה המוגזמת מרגיעה באופן זמני, מסייעת להקלת רגשות או תחושות שאינן נעימות של לחץ, דיכאון או התקפי חרדה. אך אז המציאות מכה שוב בפנים ואדם מוצף רגשות חרטה ותיעוב עצמי. אכילה מוגזמת מובילה לעלייה במשקל והשמנה, מה שמחזק את האכילה הכפייתית.
ככל שאתה מרגיש רע עם עצמך ועם המראה שלך, אתה משתמש יותר במזון על מנת להתמודד. זה הופך למעגל קסמים: לאכול על מנת להרגיש טוב יותר, להרגיש יותר גרוע ולאחר מכן לפנות שוב למזון להקלה.
ככל שאתה מרגיש חסר אונים לשבירת מעגל זה, ניתן לנקוט בצעדים רבים כדי להתמודד טוב יותר עם הרגשות ולהשיב את השליטה על האכילה והבריאות.
גורמים להפרעת אכילה כפייתית
שילוב של גורמים מפתחים הפרעת אכילה כפייתית, כולל גנים, רגשות וניסיון.
גורמי סיכון חברתיים ותרבותיים – לחץ חברתי להיות רזה מוסיף להתפתחות האכילה הרגשית. חלק מההורים גורמים לילדיהם לאכול באופן מוגזם באמצעות מזונות נוחות או שיטות תגמול. ילדים הנחשפים לביקורות תכופות לגבי משקל גופם, פגיעים להפרעת אכילה זו, כמו גם ילדים שעברו התעללות מינית.
גורמי סיכון פסיכולוגיים – דיכאון ואכילה כפייתית מקושרים חזק. אכלנים כפייתיים רבים מדוכאים או שסבלו מדיכאון. אחרים עשויים להתקשות עם שליטה על דחפים, והתמודדות וביטוי רגשותיהם. הם סובלים מהערכה עצמית נמוכה, בדידות וחוסר שביעות רצון מגופם, מה שתורם לאכילה המוגזמת.
ליקויים ביולוגיים תורמים לאכילה כפייתית
לדוגמא, ההיפותלמוס, חלק המוח השולט בתיאבון, אינו מסוגל לשלוח הודעות נכונות לגבי רעב ושובע. חוקרים מצאו אף מוטציה גנטית אשר גורמת להתמכרות לאוכל, וקיימות ראיות מדעיות לפיהן רמות נמוכות של סרוטונין במוח, משמעותיות לאכילה כפייתית.
תסמיני וסימני הפרעת אכילה כפייתית
בהפרעה זו, אדם חש נבוך ומבויש לגבי הרגלי האכילה שלו, ומנסה להסתיר את התסמינים באמצעות אכילה בסתר למרות שתמיד ניתן לגלות ערנות ולזהות את הסימנים המעידים על הפרעת אכילה.
תסמינים התנהגותיים של אכילה כפייתית כוללים:
- חוסר יכולת להפסיק לאכול או לשלוט באכילה.
- אכילת כמויות גדולות של מזון במהירות.
- אכילה גם כשאתה מלא.
- הסתרת או צבירת אוכל כדי לאכול מאוחר יותר בחשאי.
- אכילה רגילה סביב אחרים, אך זלילה כשאתה לבד.
- אכילה ללא הרף לאורך כל היום, ללא ארוחות מתוכננות.
תסמינים רגשיים
- מתח אותו ניתן לשחרר רק באמצעות אכילה.
- מבוכה לגבי מרכיבי המזונות.
- חוסר תחושה תוך כדי הזלילה, כאילו אתה לא באמת שם.
- העדר תחושת סיפוק, לא משנה כמה אתה אוכל.
- תחושת אשמה, גועל או דיכאון לאחר אכילת היתר.
- ייאוש לגבי השליטה על המשקל והרגלי האכילה.
כיצד לסייע לאדם עם הפרעת אכילה כפייתית?
היות ואכלנים כפייתיים מנסים להסתיר את תסמיניהם ואוכלים בסתר, בני משפחה וחברים עשויים להתקשות לזהות את סימני האזהרה.
לא תמיד ניתן לזהות אכלן כפייתי לפי המראה, שכן בעוד שחלקם סובלים מעודף משקל או השמנת יתר, אחרים מצליחים לשמור על משקל תקין. עם החשד לנוכחות הפרעת אכילה כפייתית אצל אדם אהוב, יש לסייע לו באמצעות תקשורת מכילה שאינה שופטת.
כשהוא מבין שהוא זקוק לעזרה מקצועית, טיפול פסיכולוגי אצל מומחה להפרעות אכילה מסייע לו להתגבר על ההפרעה, ולקבל את הכלים המעשיים הדרושים להתגברות על מעגל האכילה, תוך למידת התמודדות נכונה עם רגשות.
>
