אבחון דידקטי נועד לכלול הערכה מקיפה של המיומנויות העיקריות הדרושות לילד על-מנת להתמודד עם הנדרש ממנו מבחינה לימודית בבית הספר. הוא מתבצע כאשר יש יסוד להניח, כי הבעיות ביכולות הלמידה נובעות מליקויי למידה ראשוניים כלומר ליקויים נוירולוגיים מולדים המביאים לחוסר התאמה בין היכולות המנטליות לבין הביצועים הלימודיים, ללא קשיים נוספים, כגון יכולת שכלית נמוכה, תפקוד נמוך על רקע סביבתי או חושי או קשיים רגשיים משמעותיים.
חשוב לערוך אבחון דידקטי מוקדם ככל האפשר כיוון שלחוסר טיפול עלולות להיות השלכות הרסניות על הדימוי העצמי של הילד. ילד הסובל מקשיים הנובעים מליקויים נוירולוגיים עלול לחוש תסכול רב עקב חוסר הצלחתו במטלות הלימודיות, מה שיכול להקרין גם על תחומים אחרים בחיים שלו ולגרום לו ולמשפחתו לסבל רב. למשל, הקשיים הללו שמקרינים על דימויו העצמי של הילד, עלולים להתבטא בחוסר השתלבות חברתית (תחושת חוסר שייכות או לעיתים עוינות ואלימות כלפי ילדים אחרים).
שלוש לקויות למידה מרכזיות
- דיסלקציה מתרחשת כאשר המוח אינו מצליח לזהות ולעבד סמלים מסוימים.
- דיסגרפיה היא הפרעה המתבטאת בפגיעה ביכולת הכתיבה (בעיה בארגון של אותיות, מספרים או מילים בשורה או בדף.
- דיסקלקוליה מתבטאת בפגיעה בפעולות חשבוניות (בעיות במתמטיקה, בתחושת הזמן או בתחושת הכיוון).
חשוב לציין שללקויות למידה אלה אין קשר לרמת האינטיליגנציה.
אבחון דידקטי מתמקד במספר תחומים ספציפיים
- כישורים בתחום של קריאה, הבנת הנקרא ויכולת הבעה בעל פה, כמו גם יכולת שפתית כללית, הבנת הנקרא והנשמע.
- כישורי כתיבה – עיצוב הכתב, טעויות כתיב וקצב הכתיבה.
- כישורים בתחום החשבוני – הבנה גיאומטרית, הבנת פונקציות חשוביות וכו'.
- כישורי רכישת שפה זרה.
- אומדן מקיף של קשיי קשב וריכוז, תפקודי תפיסה וזיכרון ויכולת למידה כללית.
לאיזה טווח של גילאים מיועד אבחון דידקטי?
האבחון מיועד לילדים מגיל 6 ומעלה ולבני נוער.
מהלך אבחון דידקטי
משרד החינוך מסמיך בעלי מקצוע (פסיכולוגים חינוכיים או אנשי חינוך שהוסמכו להעביר אבחונים דידקטיים) שעורכים את האבחונים. האבחון נמשך כ- 4-6 שעות ותקף למשך 5 שנים בלבד. ממצאי האבחון מוגשים לנבחן (או להוריו, במקרה שמדובר בילדים) וכוללים את נקודות החוזק ואת נקודות החולשה של הנבחן.
בנוסף נכללות המלצות המאבחן להתמודדות עם קשיים שעלו בממצאים. בשלב מאוחר יותר ועדה בית ספרית מאשרת את ההמלצות שהועלו. המלצות אלה כוללות מתן של תוספת זמן בבחינות, הכתבה או הקראה של שאלון הבחינה לנבחן, היעזרות במורים פרטיים, ולימוד אסטרטגיות למידה.
מאבחנים דידקטיים לעומת אנשי מקצוע אחרים
במקרה שהמאבחן הדידקטי קובע שיש להרחיב את הבדיקה מעבר לאבחון הדידקטי, המלצתו תהיה לשלוח את הנבדק לאבחון פסיכודידקטי. האבחון הפסיכודידקטי נערך על ידי פסיכולוג בעל הכשרה מתאימה. מטרתו של אבחון זה היא לבחון את היבטי האינטליגנציה ואת מצבו הרגשי של הנבדק בנוסף להיבטים הלימודיים שעלו באבחון הדידקטי. ההערכה הרגשית מתבצעת במספר שיטות כמו העברת שאלונים, מבחנים השלכתיים ועוד.
מאבחן דידקטי יכול להעריך האם ישנו סיכוי להפרעת קשב וריכוז ולהעביר את הטיפול לפסיכיאטר או לנוירולוג שהם היחידים שרשאים לקבוע שקיימת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז. בנוסף לכך, מאבחן דידקטי אינו רשאי לרשום תרופות כמו ריטלין על מנת לפתור את בעיית ליקוי הלמידה שהתגלתה. לעומתם, פסיכיאטרים המחזיקים בתואר ברפואה רשאים לתת תרופות למטופלים וביניהן מרשמי ריטלין על מנת לטפל בבעיית ליקוי הלמידה.
>
