וריקוצלה זהה לדליות, אך היא מתרחשת באזור האשכים ולא ברגליים. בדרך כלל היא אינה גורמת לבעיות רציניות, אך לעיתים היא עשויה להשפיע באופן שלילי על פוריות הגבר. מאמר זה בוחן את הגורמים, התסמינים והטיפולים לוריקוצלה.
הבנת וריקוצלה
זוהי הגדלת הוורידים בשק האשכים, במצב הזהה ביותר לדליות ברגליים. לדברי הקרן הרשמית של האגודה האורולוגית האמריקאית, 10-15% מהגברים יחוו וריקוצלה בעורקי אשכיהם, בוורידים הנמצאים בצינור הזרע. זוהי מעטפת המחזיקה את הזרע ואת עורק האשכים המעבירים דם לאשכים.
התפקיד העיקרי של מעטפת זו הוא לקרר את הדם העורקי לפני שהוא מגיע אל הזרע באמצעות מנגנון "מחליף חום". שיבוש במערכת הקירור יוצרת וריקוצלה העשויה למנוע מהאשכים לייצר זרע באיכות טובה.
גורמים לווריקוצלה
הגורמים המדויקים אינם מובנים היטב. חלק מהמומחים סבורים ששסתומי מיתרי הזרע, הנושאים דם אל האשכים ומהם, אינם פועלים כראוי, באותו אופן המוביל להיווצרות דליות ברגליים.
היות ואחד משסתומי הוורידים צריך לאפשר לדם לזרום באופן קבוע לכיוון הלב, כשתפקודם נכשל, זרימת הדם מופרת ואינה עוברת באופן חלק. הצטברות דם זו גורמת להתרחבות היוצרת וריקוצלה. בדומה לכל איבר אחר, שיבוש בזרימת הדם עשויה להוביל בסופו של דבר לחוסר או הפחתת התפקוד.
וריקוצלה נוטה להתעורר במהלך גיל ההתבגרות, ולהתפרץ בקרב גברים מעל גיל ארבעים. האשך השמאלי מושפע בדרך כלל מהמצב, אך גם אם צד אחד בלבד מכיל וריקוצלה, ייצור הזרע של שני האשכים עשוי להיות מושפע.
לא קיימים גורמי סיכון ידועים למצב, אך עודף משקל עשוי להגביר את הסיכון. חלק מהמומחים סבורים שאם לגבר הסובל מהמצב נולד תינוק, הוא אינו חסין בפני היבטי הפוריות של וריקוצלה.
תסמיני וריקוצלה
התסמינים כרוכים בכאב לעיתים נדירות בלבד, אך אם הכאב מתרחש, הוא חמור יותר במהלך עמידה או מאמץ גופני; מתבטא בכאב חמור ועמום; פחות נוח לשכב על הגב; והכאבים מחמירים יותר במהלך היום.
לא ניתן להבחין במצב והוא ניתן לאבחנה עם בדיקה רפואית בלבד. יחד עם זאת, אם אדם מבחין בשינוי בגודל האשכים, מזהה גוש או חווה בעיות פוריות, עליו להתייעץ עם הרופא. וריקוצלה עלולה לגרום לניוון אשכים במקרים נדירים.
צינוריות הזרע נפגמות וגורמות לאשך להיות קטן ורך יותר. אי פריון הוא התרחיש הגרוע ביותר במצב זה, ונובע בשל הדם המוגבר באזור הגברת טמפרטורת האשכים. ייצור זרע יעיל ביותר בטמפרטורה נמוכה במעט מטמפרטורת הגוף.
איך מאבחנים וריקוצלה?
בדיקה גופנית מספיקה לאבחון המצב. הרופא ממשש את האזור, ואם הגידול גדול דיו, ניתן להרגיש שקית רכה של תולעים. אם הוריקוצלה קטנה או האבחון אינו ברור, הרופא יבצע בדיקת אולטרסאונד לאשכים. שיטה זו משתמשת בצלילים בתדר גבוה על מנת לבנות תמונה מדויקת של האזור הנסרק. אולטרסאונד מסייע גם לשלילת גורמים אפשריים אחרים לוריקוצלה, כגון גידול על או ליד וריד הזרע.
טיפול בוריקוצלה
אלא אם כן המצב גורם לעקרות או כאב, הוא חולף ללא התערבות במרבית המקרים. אם הוא גורם לבעיות אחרות, יש לבצע ניתוח, הכרוך באטימת הווריד הפגוע על מנת לנתב את הדם דרך כלי בריא אחר.
קיימות שלוש אפשרויות כירורגיות:
ניתוח פתוח – זהו הליך נפוץ ומוצלח ביותר, הניתן לביצוע תחת הרדמה מקומית או כללית. המנתח מגיע אל האזור דרך המפשעה אך יכול להיכנס אף דרך הירך או הבטן העליונה. שימוש באולטרסאונד מיקרוסקופי כירורגי הופך הליך זה לבטוח ביותר. הכאב לאחר הניתוח הוא מועט, והשיבה לפעילות רגילה היא מהירה.
ניתוח לפרוסקופי – המנתח מבצע חתך קטן בבטן ועובר דרכה עם מכשיר כירורגי זעיר.
אמבוליזציה דרך העור – רדיולוג מחדיר צינור לגוף דרך המפשעה, ומשתמש במכשירים להעברת הצינור. באמצעות שחרור כימיקלים, המנתח מותיר צלקות על הווריד הפגום על מנת לחסום אותו לחלוטין.
>
