“אני רואה חוט דק או נקודה קטנה שמרחפת מול העין; כשאני מנסה להתמקד בה – היא זזה הצדה”. תיאור זה מוכר לרבים והוא מתאר את תופעת המרחפים (floaters), המכונה לעיתים “זבובים בעין”. ברוב המצבים אין צורך בהתערבות, אך לעיתים הופעתם עלולה לרמז על שינוי משמעותי ברשתית.
ד״ר אליק רוזנפלד, רופא עיניים בכיר ומומחה לניתוחי קטרקט ורשתית, מסביר כיצד נוצרים המרחפים, מי נמצא בסיכון מוגבר, אילו תסמינים מצדיקים בדיקה, ומהן דרכי הטיפול בעת הצורך.
מהן נקודות שחורות בשדה הראייה?
נקודות, חוטים או קורי־עכביש קטנים שמופיעים בשדה הראייה אינם נמצאים בעולם החיצון אלא בתוך העין עצמה, בזגוגית – הג׳ל השקוף הממלא את חלל גלגל העין. עכירויות עדינות שצפות בזגוגית ומטילות צל על הרשתית. כך נוצרת התחושה שמשהו מרחף או “בורח” כאשר מנסים להתמקד בו. לעיתים מצטרפים הבזקי אור קצרים הנובעים ממשיכה עדינה של הזגוגית ברשתית.
בקרו באתר של ד"ר רוזנפלד למידע נוסף על רחפנים בשדה הראייה >>>
/עצמים-צפים-בעין-רחפנים/dr-alik-rosenfeld.co.il
מי רואה “זבובים בעין” ולמה? – קבוצות סיכון מרכזיות
- שינויים תלויי גיל – מגיל 50 שכיחה היפרדות זגוגית אחורית, שבה הזגוגית מתרחקת בהדרגה מהרשתית ויכולה לגרום למרחפים ולהבזקי אור. "אנשים מבלבלים לעתים בין היפרדות זגוגית להיפרדות רשתית", אומר ד"ר רוזנפלד, "אבל מדובר בשתי תופעות שונות לחלוטין. היפרדות זגוגית היא תופעה שכיחה ולרוב אינה מסוכנת, בעוד שהיפרדות רשתית היא תופעה נדירה יותר, המחייבת לרוב טיפול ניתוחי על מנת למנוע נזק בלתי הפיך לראייה".
- קוצר ראייה בינוני־גבוה – עין מוארכת ורשתית דקה מגבירות סיכון להיפרדות מוקדמת של הזגוגית ולהופעת מרחפים בגיל צעיר יותר. בקוצר ראייה גבוה (מעל 6 דיופטר) מומלץ להקפיד על בדיקת עיניים תקופתית.
- טראומה לעין או לראש – חבלה ישירה עלולה לגרום להתנתקות חלקית או מלאה של הזגוגית.
- דימום לזגוגית – לדוגמה ברטינופתיה סוכרתית או בעקבות קרע ברשתית; תאי דם נראים ככתמים כהים ואף אדמדמים.
- דלקת תוך־עינית (אובאיטיס) – תאי דלקת ותוצרי פירוק מצטברים בזגוגית ויוצרים “ענן” של מרחפים, לעיתים בשילוב טשטוש או ירידה בחדות הראייה.
- ניתוחים תוך־עיניים – לאחר ניתוח קטרקט או טיפולים דומים עלולים להופיע חלקיקים זמניים בזגוגית.
מתי לפנות לרופא עיניים?
ד״ר רוזנפלד מדגיש כי ברוב המקרים, המרחפים חולפים ללא נזק אך מחייבים בדיקה לשלילת היווצרות קרעים ברשתית. סימנים המחייבים בדיקה כוללים
־ הופעה פתאומית של מרחפים
־ הבזקי אור, בעיקר בחשכה
־ תחושת צל או וילון שמסתיר חלק מהשדה
־ כל שינוי בחדות הראייה
בהופעת תסמינים אלו יש לפנות לבדיקת רופא לשלילת היווצרות קרע ברשתית, מצב בו התערבות מוקדמת מפחיתה סיכון לפגיעה בראייה.
כיצד מאבחנים?
־ בדיקת עיניים עם הרחבת אישונים – מאפשרת לרופא לצפות בזגוגית וברשתית ולאתר קרעים, דימומים או משיכות. בהתאם לממצאי הבדיקה הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות שאינן פולשניות או מכאיבות הכוללות OCT – בדיקת הדמייה מתקדמת המדגימה את שכבות הרשתית, וכן אולטרסאונד עיני המסייע כאשר יש קטרקט מתקדם או עכירות משמעותית בזגוגית ולא ניתן לבצע בדיקה מלאה של רשתית וזגוגית העין.
לקריאת מאמרים מקצועיים נוספים בקרו במדור מחלות וטיפולים >>>
דרכי טיפול
ברוב המקרים נדרשת רק בדיקה ומעקב סדיר. כאשר הרשתית תקינה, המוח מסתגל והמרחפים מורגשים פחות בתוך שבועות עד חודשים. מדובר בהפרעה תפקודית חדשה ומטופלים רבים חשים תסכול מול אי הודאות בהתמודדות עם בעיה זו: "מטופלים שואלים אותי בייאוש האם ייאלצו לחיות לנצח עם האורחים החדשים בשדה הראייה. אני מדגיש כי מדובר בבעיה שכיחה. לאחר בדיקה מקיפה – במידה ולא נוצרו קרעים ברשתית הסיכון הוא קטן ולרוב לא מדבר במצב מסוכן שצפוי להחמיר. בנוסף, המוח נוטה להתרגל למצב החדש והגופים הצפים הופכים להיות פחות מורגשים.
לייזר או קריותרפיה – במידה ומאובן קרע ברשתית, נדרש טיפול מייד באמצעות יצירת טבעת לייזר למניעת מעבר נוזל מתחת לרשתית.
במידה וחלילה התפתחה היפרדות רשתית יש צורך בטיפול ניתוחי נרחב יותר לשימור הראייה ולמניעת פגיעה בלתי הפיכה.
הצלחת ההתערבות תלויה במהירות האבחון ובמצב הרשתית בעת ביצוע הטיפול.
לסיכום, מעל גיל 50 מומלצת בדיקת עיניים אחת לשנה, ובתדירות גבוהה יותר למי שנמצא בקבוצת סיכון. אם מופיע שינוי פתאומי בשדה הראייה – פנו לבדיקת רופא בהקדם, גם אם התור הקבוע אינו קרוב.
מרחפים הם תופעה שכיחה הנובעת לעיתים קרובות משינויים טבעיים בזגוגית העין. יחד עם זאת, הופעה פתאומית של מרחפים, הבזקי אור או שינוי בשדה הראייה מחייבים בדיקה מקצועית לשלילת קרע או היפרדות רשתית. אבחון מוקדם מאפשר טיפול מדויק ושמירה על הראייה.
