אלרגיה היא תגובה מופרזת ובלתי צפויה של מערכת החיסון אל חומרים שבאופן נורמאלי לא אמורים להזיק לגוף. מקור השם אלרגיה הוא מיוונית – תגובה אחרת – וזה מסביר את העובדה שמדובר בתגובה מפתיעה שלא אמורה לקרות בדרך כלל.
אלרגיה היא תופעה נפוצה ממנה סובלים בדרגות שונות כשליש מהאוכלוסייה. האלרגיה מתפתחת כתוצאה מגורמים גנטיים וסביבתיים, וכיום סבורים מומחים רבים שאורח החיים בסביבה המודרנית תורם רבות לנטייה לאלרגיה.
להרחבה בנושא:
אלרגיה באתר מחלות אוטואימוניות
הגורמים לאלרגיה
החומרים הגורמים לתגובות אלרגיות נקראים אלרגנים, והם נמצאים במקומות שונים:
- באוויר – אבקני צמחים שגורמים לאלרגיה האביבית, קרדית אבק הבית, אלרגיה לאובך וכדומה.
- סוגי מזון – חלב, ביצים, דגים, אגוזים ובוטנים.
- תרופות – בעיקר פניצילין.
- עקיצת חרקים – בעיקר דבורים העלולות לגרום לתגובה אלרגית קשה ביותר.
- חומרים נוספים – כמו לטקס, תכשיטים וכדומה.
אלרגיה – מחלה אוטואימונית
מערכת החיסון היא המערכת שאחראית להגן על גופנו מפני חדירת חומרים מסוכנים מבחוץ. המערכת מופעלת על ידי סוגים שונים של נוגדנים וקולטנים שתפקידם לזהות את הפתוגן ולהפעיל את מערכת החיסון כנגדו.
אחד התאים החשובים במערך התגובה החיסונית הוא תא פיטום (תא MAST) – תא המכיל גרנולות רבות של היסטמין שגורם לתגובה החיסונית ולתסמיני התגובה האלרגית השונים. הנוגדנים האחראים על התגובה האלרגית הם נוגדנים מסוג IgE, והם נוצרים לאחר המפגש הראשון עם האלרגן.
כלומר, בפעם הבאה שהאלרגן יחדור לגוף, תאי IgE יפעילו את תאי הפיטום שיגרמו לתגובה האלרגית הקשה. למרות שאלרגיות עונתיות מסוימות נמשכות בתקופת האביב או בחילופי עונות בלבד, חלק מהאלרגיות העונתיות נמשכות כל השנה.
תסמינים
אחרי חדירת האלרגן לגוף והשחרור המוגזם של מולקולות ההיסטמין, נגרמת תגובה אלרגית בהתאם לרקמה אליה חדר האלרגן.
אלרגנים המועברים באוויר כמו אבקני פרחים, יגרמו לתגובה אלרגית במערכת הנשימה. ההיסטמין הרב יגרום להפרשת ריר מרובה, נזלת, שיעול ובמקרים קשים אף להיצרות דרכי הנשימה ותגובות דמויי אסטמה כמו צפצופים וקוצר נשימה.
אלרגנים המגיעים לזרם הדם כמו עקיצת דבורה או מזון עלולים לגרום לתגובה קשה יותר הנקראת שוק אנפילקטי או אנפילקסיס. מדובר בתגובה מפושטת המערבת רקמות גוף רבות ומתחילה בפריחה וגירודים, התנפחות ריריות ובצקות.
בחלק מהמקרים, לאחר חשיפה לאלרגן, תופיע מחלת האורטיקריה (סרפדת) שמתבטאת בנגעים אדומים, עגולים ונפוחים.
במקרים הקשים המצב עלול להידרדר עד ירידה חדה בלחץ הדם וחסימה מוחלטת של דרכי הנשימה, מצב שגורם לאבדן הכרה ועלול להוביל למוות.
אבחון
האבחון של התגובה האלרגית מתבצע על ידי שני סוגי בדיקות: בדיקת נוגדנים בדם ותבחין תת עורי. בבדיקת הנוגדנים, בודקים האם קיימים בדם נוגדנים מסוג IgE הגורמים כאמור להיווצרות האלרגיה.
בבדיקת תבחין העור הנפוצה יותר, מזריקים אלרגנים שונים מתחת לעור ובודקים בצורה מבוקרת את תגובת הגוף אליהם. תגובה אלרגית גורמת להפרשת היסטמין והופעת פריחה באזור ומאשרת את הימצאות האלרגיה אצל החולה.
טיפול מיידי באלרגיה
כאמור, הטיפול הטוב ביותר הוא הימנעות מוחלטת מהאלרגן. עם זאת, לא תמיד אפשר להימנע מכך, ונאלצים לטפל בסימפטומים של התגובה האלרגית.
במקרים הקלים כמו נזלת וגירודים, משתמשים בעיקר בתכשירים אנטי היסטמינים לטיפול מקומי כמו משחות ותרסיסים שונים. כאשר המצב מחריף, בדרך כלל אצל אנשים מבוגרים, משתמשים כבר בטיפול סיסטמי הכולל סטרואידים ותרופות אנטיאלרגניות המגיעות בכדורים או בזריקה.
במצב של שוק אנפילקטי, הטיפול חייב להיות מיידי, ומתחיל בזריקת אדרנלין שמטרתה להחזיר את לחץ הדם לנורמה ולגרום לפתיחת דרכי הנשימה. הטיפול באדרנלין מספק חלון זמנים להגעה לבית החולים שם מטפלים באופן ממוקד בתגובה האלרגית על ידי תרופות שונות בהתאם לאלרגן.
לכן, אנשים הסובלים מאלרגיה קשה, חייבים להחזיק כל הזמן מזרק אדרנלין הנקרא אפיפן ("עט אפינפרין") שיאפשר להם את הטיפול המיידי בשוק האנפילקטי.
טיפול לטווח הארוך
לאנשים הסובלים מאוד מאלרגיה כרונית, כדאי לנסות טיפולים שונים ארוכי טווח. טיפולים אלה כוללים:
- חיסונים שונים העוזרים בתגובה לעקיצות או גורמים סביבתיים (לא כוללים מזון)
- רפואה משלימה, כמו הומאופתיה, תערובת פרופוליס או דיקור סיני שעוזרים בעיקר להקלת הסימפטומים של האלרגיה.
>
